הפינה היוונית

1) סתירה בין מתי למרקוס ובין שניהם לדברים ו', ה'.

א. מתי 22,37:
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֶךָ
מרקוס 12,30:
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ

ב. המקור היווני של 'הברית החדשה':
מתי:

Ἀγαπήσεις κύριον τὸν Θεόν σου, ἐν ὅλῃ τῇ καρδίᾳ σου, καὶ ἐν ὅλῃ τῇ ψυχῇ σου, καὶ ἐν ὅλῃ τῇ διανοίᾳ σου.

מרקוס:

καὶ ἀγαπήσεις κύριον τὸν Θεόν σου, ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου, καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου, καὶ ἐξ ὅλης τῆς διανοίας σου, καὶ ἐξ ὅλης τῆς ἰσχύος σου

ג. הפסוק בנוסח המקורי בתנ"ך העברי, דברים ו', ה':
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.

ד. הפסוק הנ"ל מתורגם ליוונית בספטואגינטה ("תרגום השבעים"):

καὶ ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς δυνάμεώς σου.

ה. תרגום לעברית של הקטע בספטואגינטה:
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.

יוצא אם כן כי מתי ומרקוס לא רק שאינם מסכימים אחד עם השני, הם גם כותבים אחרת מהתרגום היווני לתנ"ך.
[יצוין גם כי ה"מאודך" ממרקוס (ἰσχύος), וזה של "תרגום השבעים" (δυνάμεώς) למרות היותם שמות נרדפים, הם שונים].

2) סתירה בין לוקס 3:36 לספר בראשית

לפי בשורתו של לוקס, שלח היה בנו של קינן ונכדו של ארפכשד (בֶּן שֶׁלַח, בֶּן קֵינָן, בֶּן אַרְפַּכְשָׁד). דבר זה הינו בניגוד למה שכתוב בספר בראשית י', כ"ד: אַרְפַּכְשַׁד, יָלַד אֶת-שָׁלַח. (כלומר שארפכשד היה אביו של שלח ולא סבו).
כדי ליישב את הסתירה הזו, המשיחיים מגייסים להגנתם את הנוסח היווני. הבעיה היא שבנוסח הזה יש סתירה פנימית בין ספר בראשית לספר דברי הימים. בבראשית (10,24), קינן אכן מופיע בין ארפכשד לשלח:

καὶ Αρφαξαδ ἐγέννησεν τὸν Καιναν καὶ Καιναν ἐγέννησεν τὸν Σαλα

(וארפכשד ילד את קינן, וקינן ילד את שלח). אבל קינן נעלם שוב בדברי הימים א' (1,18), שם שלח חוזר להיות בנו של ארפכשד כפי שכתוב בנוסח המסורה (בשני המקומות).

באנציקלופדיה למקרא שחיבר, כותב התיאולוג המשיחי פטריק פיירברן, כי לא נראה ששמו של קינן היה נמצא בגרסאות היווניות שהשתמשו בהן תיאופילוס מאנטיוכיה (1) במאה השנייה, אפריקנוס (2) במאה השלישית, וגם לא אוסביוס (3) במאה הרביעית – כי בכתביהם אין כל אזכור של ה"קינן" הזה. הוא ממשיך ומציין כי קינן גם נעדר מהקודקס ותיקנוס (שעליו הרחבנו במאמר הקודם) וכי אין ספק שהוא מהווה הוספה מאוחרת. ד"ר ג'ונתן צרפתי, יהודי משיחי מניו זילנד, מגבה את גרסתו של הנרי מוריס (4) על פיה המעתיקים הנוצרים לא היו קפדנים כמו היהודים וכנראה ששיבצו את שמו של קינן על בסיס כתבי יד של הבשורה של לוקס שהיו בפניהם.

3) מתי 1,23 לעומת ישעיהו ז', י"ד

מראשית ימי הנצרות קיים וויכוח בין היהודים לבין המאמינים בברית החדשה על פירושה של המילה "עלמה". הראשונים טוענים שמדובר באישה צעירה ללא כל קשר למצבה הפיזי והאחרונים טוענים שהמדובר בבתולה. גם כאן, המשיחיים מנסים למצאו סימוכין לדבריהם מהתרגום היווני, שבו בספר ישעיהו המילה "עלמה" מתורגמת ל- παρθένος שלטענתם פירושה "בתולה".
הבעיה הראשונה היא שביוונית המודרנית פירוש המילה הוא אכן "בתולה", אולם, זאת עקב השפעה נוצרית על התפתחות השפה. כל פילולוג ובלשן רציני יוכיח כי ביוונית עתיקה, παρθένος מתייחס לגיל הנעורים של בחורה ולאו דווקא למצב הפיזי בנוגע לקיום או אי-קיום יחסי מין. (ראה בנידון את ספרה של ג'יוליה סיסה, Greek Virginity, בהוצאת Harvard University Press, ואת ספרה של פרופ' סיסל אונדהיים, Borderline Virginities - Sacred and Secular Virgins in Late Antiquities)

את העובדה הזו ניתן לראות בתנ"ך היווני עצמו... שם אותה המילה נמצאת בשימוש בהתייחסות לדינה בת יעקב לאחר האונס שעברה משכם בן חמור: בראשית ל"ד, ג':

καὶ προσέσχε τῇ ψυχῇ Δείνας τῆς θυγατρὸς ᾿Ιακὼβ καὶ ἠγάπησε τὴν παρθένον καὶ ἐλάλησε κατὰ τὴν διάνοιαν τῆς παρθένου αὐτῇ

ושם היא אמנם הייתה עלמה, אבל כבר לא הייתה בתולה!

בעיה נוספת היא ש'הברית החדשה' שוב "משחקת" בנוגע למילים אחרות באותו פסוק, ואינה הולכת לפי התרגום היווני של התנ"ך,: בתרגום היווני על ישעיהו ז', י"ד כתוב שהמלך אחז הוא זה שיקרא לילד בשם עמנואל. כך אומר לו ישעיהו: "ואתה תקרא (καλέσεις) שמו עמנואל".
חוץ מהמשמעות המילולית, התרגום הזה מובן כיוון שאי אפשר לייחס את ה"עמנואל" שאחז יקרא לו בשמו – לישוע, כאשר אחז חי כ-700 שנה לפני לידת ישוע.

'הברית החדשה' אינה מציינת מי יקרא לתינוק עמנואל וכותבת זאת בצורה מעורפלת, ממנה מסתבר שכך יקראו לו באופן כללי: "וְקָרְאוּ שְׁמוֹ" - καλέσουσι בשם עמנואל, מבלי לציין מי יקרא לו כך. השינוי הזה אינו תמים. הוא נועד לגרום לנו להבין שכולם יקראו לתינוק הנולד בשם עמנואל, כדי לעוות את פירוש הפסוק וליחס אותו לישוע. השינוי הזה אינו נכון, כאמור, כי מהפסוק בכלל לא משמע כך. (יצוין כי בשנים האחרונות 'חברה לכתבי קודש' "תיקנה" את הציטוט מהברית החדשה ובמקום 'קראו', היא מדפיסה 'וקראת' כפי המקור בנוסח המסורה)

ובכלל, 'הברית החדשה' מביאה דווקא את הפסוק הזה (ישעיהו ז' י"ד) כראייה לקיום נבואה משיחית, אבל מתעלמת מהעובדה שהחלק השני של הנבואה הזו, על פי 'הברית החדשה' עצמה, בכלל לא התקיימה בישוע: אף אחד לא קרא לישוע בשם עמנואל, וגם 'הברית החדשה' לא קוראת לו כך בשום פסוק.

* * * *

1) תיאופילוס מאנטיוכיה, פטריארך של אנטיוכיה
2) סקסטוס יוליוס אפריקנוס, היסטוריון, אחד מאבות הכנסייה
3) אוסביוס מקסריה, נחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית
4) הנרי מוריס, ממייסדי המכון לחקר בריאתנות, נחשב לאבי מדע הבריאה המודרני