בשנות ה-50 וה-60, המפעל המיסיונרי הגדול ביותר בישראל, התנהל ללא ספק על-ידי הארגון הנוצרי האמריקני הידוע בשם "הועידה הבפטיסטית הדרומית" (Southern Baptist convention).
נציגה של הקבוצה היה רוברט לינדזי, שהגיע ארצה לראשונה כמיסיונר בגיל 20, בשנת 1937.
במהלך מלחמת עולם השנייה, חזר לינדזי לארה"ב, השקיע בלימודים, הוסמך לכמורה, התחתן ובתום המלחמה חזר לארץ יחד עם אשתו על מנת לנהל את ענייני הכנסייה הבפטיסטית בישראל.
ללינדזי הייתה אישיות מיוחדת והוא הצליח ליצור קשר עם חילונים רדיקלים ואף ניאו-פגאנים כמו תנועת "הכנענים" ברשות המשורר יונתן רטוש, במטרה לפעול נגד צביונה היהודי של המדינה, שבעיניו היה מכשול להפצת הנצרות בארץ הקודש. בניגוד לארגוני מיסיון אחרים, שלרוב היו מנצלים את מצוקתם הכלכלית של השכבות החלשות, לינדזי שאף למשוך לנצרות ישראלים השייכים לאליטה החברתית, הפוליטית והתרבותית, ולמטרה זו אף ייסד את "דוגית".
מרכזים של הכנסייה הבפטיסטית שכנו גם באזורים מועדפים אחרים כמו שכונת רחביה בירושלים ודיזנגוף בתל-אביב.
לינדזי פרס את חסותו על קבוצות יהודים שהתנצרו וארגן להם מקומות מפגש בכנסיות ובמבנים השייכים לבפטיסטים.
פתרון קסם לעקשנות יהודית
למרות כל המאמצים והשקעת המשאבים האדירים של המיסיונרים בישראל, עבודתם לא ממש הצליחה. ללינדזי היה ברור שיש ליהודים בעיה עמוקה ובלתי פתורה עם הנצרות. עבור ישראלים רבים המונחים "נצרות", "נוצרי", "ישוע" ועוד, צרבו, צרמו והיו מעורבים ברגשות של כאב, דחייה או שנאה: הרי אלו הנוצרים שרדפו ורצחו את היהודים במהלך הדורות, באינקוויזיציה, במסעות הצלב, בפוגרומים ובשאר עלילות הדם ושואת יהודי אירופה.
על מנת לנצר יהודים, נדרשה גישה אחרת לגמרי. בתחילת שנות ה-70, לינדזי עלה על הפתרון: אמנם היה מדובר בשינוי דרסטי ויסודי אבל עבור המטרה הסופית, היה שווה לצעוד בכל הדרכים, גם המרושעות והשקריות. המשימה הייתה להפוך את הנצרות לדתם המקורית של היהודים. הרעיון המרושע הזה, החל עם שינויים בטרמינולוגיה הנוצרית כאשר לינדזי המציא מונחים חדשים וחדשניים במטרה ברורה ומכוונת להגיש את הנצרות האוונגליסטית ליהודים בשפה העברית. הרעיון החל כך אבל בכל פעם לבש צורה מחדש, תוך שהוא משדרג ומתאים את עצמו. התוצאה הייתה תחפושת יהודית לדת הנוצרית.
ההמצאה החשובה ביותר הייתה המונח "משיחי" שבא להחליף את המילה "נוצרי".
וכך הפך רוברט לינדזי, גוי, נוצרי, כומר בפטיסטי לאחד הממציאים של "היהדות המשיחית". על פי לינדזי, מאמין "משיחי" הוא מאמין "נוצרי" לכל דבר ועניין, אולם כלפי חוץ מדובר במונח הנשמע הרבה פחות עוין, מנטרל את הרגשות השליליות, לא נשמע זר, אינו מייצר אנטגוניזם ואפילו משדר תקווה.
כמובן שמונחים רבים אחרים הומצאו או שודרגו בהמשך באותה הדרך.
מהר מאוד הפטנט המהפכני של לינדזי אומץ על-ידי יהודים מארה"ב שהמירו דתם לנצרות ושבתחילה קראו לעצמם "עברים נוצרים" או "יהודים נוצרים".
שינויים רבים ברוח זו שעברו גם על "היהדות המשיחית" בארה"ב בשנות ה-70 (כפי שהם מוזכרים במאמר "שורשיה ההיסטוריים של היהדות המשיחית"), אירעו בעקבות לינדזי.
טרמינולוגיה מטעה
פרופסור יעקב אריאל, בספרו "Evangelizing the Chosen People" (שעליו מסתמכת הכתבה הזו, שסוקרת את ההיסטוריה של לינדזי), מסביר כי השימוש בטרמינולוגיה החדשה נתן רוח גבית למיסיון הנוצרי וגרם להמרת דתם של יהודים רבים מבלי שירגישו בכך, ואף יותר מזה, גרם להם להאמין כי מדובר בדתם הטבעית והלגיטימית כיהודים.
גם פרופסור מיכאל וישוגרוד, מומחה לפילוסופיית הדתות ותיאולוג, מציין כי "הגויים המקדמים את היהדות המשיחית, מאפשרים ליהודים להישאר (לפחות כלפי חוץ) במרחק מן הנצרות הגויית, תוך כדי שמירה על תרבות היהודית, כדרך להקל את המעבר הפסיכולוגי לאמונתם החדשה ומבלי להרגיש אשם בעזיבתם את עמם הנרדף".
ב-1976 פרסם ה"וועד המאוחד למשיחיים בישראל" (במקור UCCI – United Christian Council of Israel [שימו לב כיצד גם כאן תורגם המונח הנוצרי והוחלף במשיחי]), את הלקסיקון של לינדזי, תחת השם "מונחים משיחיים-נוצריים"... הלקסיקון נועד לעזור למיסיונרים להעביר מסר נוצרי בטעם יהודי, הן בהטפה, הן בכתיבה והן בתרגום של ספרות וביצירת פולקלור שקרי - כל זאת עבור השליחות הנבזית להעברת יהודים על דתם, לנצרות.
* * *
*סמנטיקה - היא חקר המשמעות. בתחום הבלשנות, הסמנטיקה עוסקת בחקר המשמעות של מילים וביטויים בשפה. היא קשורה גם לפילוסופיה של הלשון.
תמונת רשימה: Marc Garrido i Puig