רבים מן היהודים המשיחיים נוהגים לדקלם את הסיסמה כי "היהדות המשיחית אינה דת, אלא אמונה"... אם תשאלו אותם מה זה אומר הם לא בדיוק ידעו, שכן אצל המשיחיים יש חוקים משלהם בדיוק כמו בכל דת, אבל נניח לנושא הזה הפעם ונתמקד במשהו אחר.
בגיליון הקודם השקנו סדרה של כתבות בשם "ויקיליקס המשיחי" שחושפת מסמכים משיחיים פנימיים ומסווגים שמראים למאמינים צדדים לא מוכרים של רועי הקהילות והיהדות המשיחית. המסמכים האלו, כזכור, הגיעו לתיבת הדואר שלנו בצירוף פתק שעליו נאמר כי מי שמעביר לנו את המסמכים האלו הוא רועה קהילה לשעבר שמאס בתנועה המשיחית. (לכתבה הקודמת לחצו כאן)
בכתבה ההיא הבאנו מכתב מכתב ביקורת (פנימי) שהפיץ הרועה נועם הנדרן לראשי וזקני הקהילות נגד ארגון "יהודים למען ישוע", ואחת מהנקודות הרבות שם משכה את תשומת ליבנו. מדובר בקטע שמתייחס לאפרים גולדשטיין ומשפחתו האומר כי "לו היו נשארים (בקהילה), הליכים קהילתיים משמעתיים היו ננקטים נגד אפרים"...
המשפט "נקיטת הליכים משמעתיים" מוכיח על קיומו של ארגון, על משמעת לחוקים ולתקנות ועל אנשים בעלי סמכויות ששולטים על כל השאר לפי הנראה בעיניהם. "הליכים משמעתיים" יכולים להיות גם הטלת סנקציות או ענישה חמורה יותר – מה שמעיד לא רק על סולם היררכי, אלא בעיקר על ציבור המחויב לביצוע החלטתה של אותה סמכות.
המשפט הזה מצביע לנו על מאפיינים המגדירים גם חברה דתית. אין כאן רק אמונה תמימה...
לפני שנבחן באיזו דת מדובר, כדאי להדגיש כי ההליכים המשמעתיים המדוברים במכתבו של הנדרן, אינם רק פנים-קהילתיים; ישנם גם הליכים משמעתיים הבודקים את כשרותם של מורים, של קהילות שלימות, של ארגונים משיחיים ועוד, שיכולים להביא לנידויים וחרמות על קבוצות שלמות. דוגמא לכך ראינו לפני מספר שנים כשראשי וזקני קהילות שונות (דני סייג, דניאל יהב, הווארד בס, חנן לוקץ, טוני ספרנדאו, ישראל פוז'טר, סאשה סריאפוב) "דנו", ללא נוכחותם של המעורבים, ב"סטיות תיאולוגיות" של קהילת יד השמונה והוציאו חרם כנגד גרשון נראל וחסידיו השומעים לדברו. (לכתבה בנידון לחצו כאן)
ואם מוסכם עלינו שמדובר בחברה דתית, הבה ונבחן באיזו דת מדובר:
הפעם יש לפנינו מסמך חתום (ותרגומו) המתאר מערכת משפטית "משיחית" קפדנית וסדר מופתי של נהלי בית הדין. שוב, אין כאן אמונה תמימה אלה דת ממוסדת ומסודרת! קראו בעצמכם:
נספח שלישי (עמוד ראשון)
פרוצדורת בית דין
א. נהלי סדר היום
1. יושב הראש נושא בסמכות האולטימטיבית בנוגע לנקודות של פקודות ונהלים, הווי אומר, נקודות להבהרה יובעו על ידי הרמת יד של אחד מחברי בית הדין או של המזכיר המתעד.
2. פורמט הנהלים (סעיף ב') מחייב את כל החברים הנוכחים.
3. בפנייה לבית הדין, הצדדים יעמדו.
4. אף אחד מן הצדדים ושום חבר בית הדין לא תעזוב את האולם בלי רשותו של יושב הראש.
5. הפסקת ארוחת הצהריים תיארך 30 דקות (בה נדרשים שלא לקיים שום דיונים פרטיים בנוגע למקרה המדובר בין שני הצדדים ובין חברי בית הדין).
6. במהלך זמן הדיונים של בית הדין, הצדדים יעברו לחדרים נפרדים וימתינו לכשיקראו להם.
7. עדים – מותרים על ידי כל צד. חבר בית הדין אינו יכול לשמש עד וורבלי. על העדים לשהות בחדר נפרד עד אשר יקראו להם להעיד. לאחר מכן עליהם לעזוב.
8. זכות ערעור – ימומש רק באמצעות אותו בית דין, ורק פעם אחת.
9. החלטות סופיות של בית הדין יתקבלו על פי החלטת הרוב, ויימסרו באופן פרטי ובעל פה על ידי יושב ראש בית הדין בתום ההליכים. אותן ההחלטות יינתנו גם בכתב לשני הצדדים, כשהן מתקבלות על ידם והם חתומים עליהן.
10. במקרה שבו לא יוכל בית הדין להגיע להחלטה עד השעה 15:00 ביום שישי ה-14 לאפריל, הוא יתכנס מחדש ב-14:30 בשבת ב-15 לאפריל.
11. כל האמירות המוקלטות והנכתבות של ההליכים יישמרו בבטיחות על ידי בית הדין.
12. הצהרת החלטות תינתן לכל זקן קהילה בישראל.
חתימות
ב. פורמט הליכים
1. יופל גורל להחלטת קדימות הצד שיציג את טיעוניו.
2. הצגת טיעון – צד א' – הגבלת זמן של 45 דקות (ללא הפרעה). ניתן להזמין עדים.
3. הצגת טיעון – צד ב' – הגבלת זמן של 45 דקות (ללא הפרעה). ניתן להזמין עדים.
4. תגובת צד א' להצגת הטיעון של צד ב' – הגבלת זמן של 30 דקות (ללא הפרעה). זה עשוי לכלול חקירה נגדית של העדים.
5. תגובת צד ב' להצגת הטיעון של צד א' – הגבלת זמן של 30 דקות (ללא הפרעה). זה עשוי לכלול חקירה נגדית של העדים.
6. בית הדין מפנה שאלות לצד א' – ללא הגבלת זמן, אולם בשליטה קפדנית על אורך התשובות, ההישנות והשמועה שלה יישמעו. זה עשוי לכלול תשאול עדים.
7. בית הדין מפנה שאלות לצד ב' – אותם התנאים המופיעים בסעיף 6.
8. שאלות של בית הדין אל הצדדים א' וב' יימשכו עד שתהיה שביעות רצון של בית הדין באשר לקבלת כל העובדות.
9. יושב הראש ידרוש מהצדדים א' וב' להמתין עד שיזומנו.
10. חברי בית הדין ייוועצו ויתפללו יחד לבדם עד אשר
א) הצהרת החלטות התקבלה והוקלטה.
או ב) התקבלה החלטה לדחות ולהתכנס מחדש ב-14:30 ביום למחרת (15 באפריל).
11. במקרה שההחלטות הסופיות מתקבלות, יושב הראש יזמן את שני הצדדים והם יעמדו כאשר ההחלטות מוקראות.
12. הצדדים אז יחתמו על הצהרה כתובה של ההחלטות, שאז יינתנו לשני הצדדים ולכל חבר בית הדין.
חתימות
החתימות על המסמך מצביעות על הרכב בית הדין ועל מהותה האמיתית של ה"יהדות המשיחית":
- וויין הילסדן, גוי נוצרי, שליחה של הכנסייה הפנטקוסטלית של קנדה (PAOC).
- דניס מאריי, גוי נוצרי.
- וויליאם (ביל) בז'ורקר, המגדיר את עצמו כ"מיסיונר" (אחד כזה שרוכש נפשות לנצרות) בחשבון הGoogle+ שלו. בז'ורקר מופיע ברשימת המיסיונרים של הארגון הנוצרי "Assemblies of God".
- המנוח אולב גרסיה דה פרסנו, כומר נורווגי.
- ברי סגל.
- אבן תומאס, מראשי קהילת בית אסף. כשבעבר, כאשר אחד ממייסדי הקהילה נשאל מה האופי התיאולוגי של קהילתם, ענה ללא היסוס: "Evangelical"... (למי שאינו יודע: מדובר בזרם נוצרי פרוטסטנטי).
- ברוך מעוז, שמודה בפה מלא כי קהילת חסד ואמת, אותה הנהיג, הינה כנסייה בפטיסטית מוצהרת. הוא עצמו הופיע באתרו האינטרנט של כנסייה בפטיסטית מחו"ל כשליחה בישראל.
נוצרים ושליחי מיסיון הינם המנהיגים שלכם וזה בעצם מצביע על מהותם של היהדות המשיחית: זרם נוצרי! פקחו את עיניכם! בטוח שלא אמונה תמימה...
לסיום אי אפשר שלא להיזכר בשני ציטוטים מעניינים:
גרשון נראל מיד השמונה, אמר לאחר החרם שהטילו נגדו: "מישהו כתב לנו שמאמינים בארץ פוחדים מ'הרוב הקובע' ומהלחץ שיופעל עליהם מכיוונם של אלה שנתפסים כ'חשובים'...".
צבי סדן, עורך המגזין המשיחי "כיוון" לשעבר, שבאותה תקופה עדיין היה קשור ליהודים המשיחיים (גם הוא הבין שמדובר בבלוף ונטש) הוסיף על דברי נראל: "צריך לומר בגלוי שהסיפור העצוב הזה של רדיפות וחרמות עקב דעות תיאולוגיות שתלויות על חוט השערה מזכירים את האינקוויזיציה. כאז גם היום משוכנעים המחרימים שהם עושים את רצון השם ומצדיקים בכך את ניסיונם לפגוע בכל מי שאינו מקבל את דעתם...".