שנה לאחר מותו של הרב המקובל יצחק כדורי, חשף שדרן הרדיו יהושע מאירי, פתק חתום על-ידי הרב, ונטען כי נרמז בו ששמו של המשיח הוא "יהושע". מאז, יהודים משיחיים רבים ונוצרים מסוימים המתלווים אליהם, נתקפו בסערת רגשות העולה בהרבה על השכל הישר, ורצו להאמין כי הרב קיבל את האמונה במשיחם ואלוהם לפני מותו ובכך זכה להיכנס לגן עדן, מה שלא מתאפשר לכופר בו.
מעניין איפה שלא הבן של הרב כדורי, היורש, הציג את הפתק, גם לא קרוב משפחה אחר או תלמיד מובהק, גם לא גורם אחר הקשור לישיבת "נחלת יצחק", המוסד שהרב עמד בראשו, אלא שדרן רדיו. לא מדובר בצוואה כפי שרצו להציג משיחיים מתלהמים, אלא בפתק עם ראשי התיבות המצביעות לשמו של מי שהציג אותו, המשׂיח ברדיו, יהושע מאירי... אגב, למרות שכותבים יהושע רק עם 'ו' אחד, יצוין כי מאירי כותב את שמו עם שני 'ו' - יהושוע, בדיוק כמו בפתק.
מה הקשר אם כן בין המשיח ליהושע מאירי? האם הרב כדורי הצביע על מאירי כמשיח? לפי הקבלה, יש בכל אדם מישראל ניצוץ משיח. ועבודתו הפנימית של כל יהודי היא לגלות את ניצוץ משיח שבו, ועל-ידי זה למהר, לקרב ולפעול את התגלותו וביאתו של המשיח. כך שליהושע מאירי יש קשר עם המשיח כמו כל אחד אחר מישראל. הרב לא הצביע על שמו של המשיח, הפתק מציין "בעניין משיח" ללא ה' הידיעה אבל כל זה נעלם מאדם זר שאינו בקיא ביהדות, בקבלה ובסגנונו של הרב.
.jpg)
עדות מומחה
ולמרות שרק חבורת הזויים התלהבה מפתק שאין בו כלום, מתברר שגם הכלום הזה איננו אמיתי. השבוע, פגשתי את הרב יוסף חיים זכאי, מתלמידיו של הרב כדורי, המפורסם בעולם הדתי כמומחה לכתבי היד שלו. שנים רבות הוא אחראי להקליד ולהדפיס את ספריו וחידושיו של הרב כדורי, כאשר ברשותו נמצאים כתבי יד רבים מספור. הוא הוציא ממגרות ומתיקים שונים עשרות פתקים ומחברות, חייך, ושאל אותי: נו? מה אתה אומר?...
ידעתי שהרב, שכבר ראה צילום של הפתק הידוע, סובר כי מדובר בזיוף גמור, ולאחר מבט חטוף על עשרות כתבי היד שפרס בפניי, יכולתי גם אני להיווכח כי למעלה מכל ספק מדובר בחיקוי עלוב שרחוק מלהיות מושלם:
"אמרתי לך" אמר לי הרב זכאי "כי אפילו ילד קטן יכול להבחין בסילוף. הרב נהג לכתוב בכתב הקרוי כתב רש"י, אך בפתק מופיעה מספר פעמים האות 'ש' כאשר בפעם השנייה היא נכתבה בכתב מרובע, כפי שנהוג להדפיס בימינו, ולא בכתב רש"י. בכל כתבי היד שהשאיר הרב זצ"ל לא ניתן לראות עוד את האות 'ש' בכזאת צורה". כך גם בנוגע לאות 'ב' במילה 'באתי על החתום', המופיעה גם כן בכתב מרובע, בניגוד ל'ב' של המילה 'דברי' שמעליה ושל המילה 'בענין' המופיעה בתחילת הפתק, בשורה הראשונה.
"תראה גם את האות 'מם סופית'..." ממשיך הרב "בכתביו המקוריים, נהג הרב לצייר אותה כעיגול, כך: 0. ואילו כאן, יש לנו ארבע צורות שונות: פעם בצורה עגולה, שלוש פעמים בצורה מעויינת, פעם נוספת בצורת כתב יד פשוט של ימינו, ופעם אחרת מעין שילוב של שני הצורות האחרונות - מעוין עם זנב. גם המם הפשוטה אינה דומה לצורת מם שהרב נהג לכתוב" סיים הרב זכאי תוך שהוא נותן לי להשוות זאת עם כתבים אחרים.
הרב הראה לי בהרחבה זיופים בולטים נוספים של אותיות כאלו ואחרות, אך אני התפלאתי בעיקר מצורת הכתיבה הכללית של הרב – בפתקים האותנטיים – שהתבטאו בשורות ישרות ומדויקות על גבי נייר חלק וללא שריטות. בפתק המזויף לעומת זאת, השורות עולות ברווחים שונים, כמו גלי הים.
בשורה התחתונה, הפתק שהיכה גלים, דומה לכתב של הרב כדורי כמו שסוכר דומה לסוכרזית: מתקרב לטעם אבל חסר בצורה.
ישו=ישוע=יהושוע?
אם ננסה להבין כיצד יהודים משיחיים הגיעו למסקנה כי הפתק מצביע על משיחם ואלוהם, עלינו לדעת תחילה מה שמו של אותו משיח... יהודים משיחיים מנסים כבר מספר שנים להחדיר לציבור הישראלי כי שמו של משיחם ואלוהם אינו ישו אלא ישוע. ועכשיו, לאור "הפתק של הרב כדורי" בו נכתב יהושוע, אין זה מספיק עבורם לבקש את התיקון הרצוי בהוספת האות 'ע', חלקם דורשים גם להוסיף את האות 'ה' לשמו, לצרף עוד 'ו' ולערבב את סדר האותיות. הכיצד?!?!
שמו המקורי והאמיתי כפי שהגו קרוביו ותלמידיו מוטל בספק. הוא לא השאיר כתבים, ואין בנמצא תיעודים היסטוריים או אחרים מאותה התקופה לגביו. "ישו" הינו התרגום של השם יסוס היווני – כי ספרי הברית החדשה העתיקים ביותר כתובים בשפה הזרה הזו ועל פיהם מתרגמים אותם לשפות אחרות, כולל עברית (בתרגום לעברית מתחשבים גם בכל העיבודים שעברו במהלך הדורות – ראה ההקדמה לברית החדשה המתורגמת לעברית). בניגוד לאגדה הרווחת בקרב המשיחיים והנודפת ריח של אנטישמיות (בסגנון הפרוטוקולים של זקני ציון) כאילו מדובר במזימה רבנית חשוכה מימי הביניים, ישו הינו שם לגיטימי ואף כך נקראו יהודים בזמנים עתיקים. "ישוע" מופיע בתרגום מאוחר יותר של הברית החדשה לשפה הארמית סורית - הפשיטתא, אולם האות ה'ע' הינה בלי הניקוד 'פתח' מתחת ל-ע. יצוין כי הגרסה הזו הנמצאת בשימוש בכנסיות מזרחיות, שונה במקצת מן הטקסט היווני. בנוסף ישנם חוקרי לשון הטוענים כי באזור הגליל, בתקופת בית שני לא היו מבטאים את ה'ע' בסוף מילה, גם אם היא היתה נכתבת.
מה שבטוח: אם השם ישוע מוטל בספק, כל שכן שהשם "יהושוע" הוא גרסת 2014 של תהפוכות שמו של משיחם ואלוהם. מדובר בהמצאה חדשה לפי הנסיבות וצרכי הזמן.
מכל זה כבר עולה כי אין כלום בפתק המצביע להכרה במשיחיותו של ישוע, בוודאי לא כשהוא מכונה יהושוע. מדובר אם כן בבועה מנופחת הגורמת להיסטריה משיחית שקיימת גם בלעדיו.
ממבשר לא מוצלח לבמאי חובבן
העובדות אינן מבלבלות את היהודים המשיחיים ואחד מהם, זאב פורת שמו, המשיך להוסיף חטא על פשע וביים סיפורים מצוצים מאצבעו הקטנה לצרכים מסחריים על מנת לגרוף כמה שיותר ירוקים מהאחים האוונגליסטים התמימים..
ולא, אינני מפחד מתביעת דיבה! זאב פורת הינו שקרן, סלפן, ועל ראשי המשיחיים להתבדל ממנו, להוקיע אותו, ולגנות בפומבי את מעשיו השפלים והנלוזים. עובדות יוכיחו...
כך מתחיל הסיפור המומצא הראשון, הישר ממוחו הקודח של פורת:
ביום בהיר אחד, המתין פורת ברמזור האדום, בסמוך לשוק התקווה בתל-אביב, כשהבחין באליהו, קבצן המחלק תמונות של הרב כדורי בתמורה לנדבה. פורת החל לשוחח עמו והתברר כי הוא עצמו נמנה על תלמידיו של הרב וזכה להיות שותף לסודו הכמוס ששיתף בו רק את תלמידי ישיבתו: הרב כדורי האמין בישוע ובעקבות כך השפיע לתלמידיו לקבל את משיחיותו, ובדרך זו הגיע אליהו, כיום קבצן, לאמונה המשיחית. פורת לא היסס לרגע, עצר הצידה, והחלה סיפור של חברות טובה ואיתנה בין השניים, במהלך כמה חודשים, עד שפורת הביא אותו לפארק תל אביבי ירוק, על מנת להסריטו ולחשוף לציבור הרחב את התגלית המדהימה.
אולם, במהלך הסרטון מקבלים את הרושם שאליהו קורא את מה שהוא צריך להגיד. הוא אינו מסתכל בזאב וגם לא לכיוון המסרטה אלא איפשהו לאמצע, בין השניים. דיבורו מונוטוני, רדוד, וזהה מתחילתו ועד סופו, כאדם המדקלם איזה טקסט... גם כשהוא קורא שלוש פעמים "הללויה" חסרים לו הלהט וההתלהבות. כשהוא מתבקש לקרוא את פסוק י"ד מפרק ז' בישעיהו, הוא טועה כמעט כל שלושה מילים. פלא הדבר שתלמידו של הרב כדורי הלומד זוהר בשפה הארמית אינו יכול לקרוא אפילו פסוק אחד בעברית ומתוך תנ"ך מנוקד?!? תלמידי ישיבת הרב כדורי הינם מובחרים, רק בקיאים בתורה ובתלמוד מתקבלים בה, וכאן, נוכחים לראות בור ועם הארץ שאינו יודע לקרוא על בוריו ולו פסוק בודד, המהווה אחד מאבני היסוד של התיאולוגיה המשיחית. ואם הוא היה בין תלמידיו המובחרים, מה גרם לאליהו להפוך לקבצן, לבוש בחליפה רחבה מדי ולא על פי מידותיו, העוצר רכבים ברמזורים בתחנונים לבקשיש? האם אמונתו החדשה הביא אותו לשפל זה? (לצפיית הסרטון לחצו כאן)
מאוחר יותר, פורת "חשף" תלמיד נוסף של הרב עם סיפור "נוצץ" לא פחות:
קוראים לו דוד, הוא רב בעצמו ומעיד על אותם הדברים בנוגע לאמונתם של הרב כדורי ותלמידיו.
כנראה שלרב הזה יש בעיות של שלום בית, והגברת נמצאת בשביתת 
גיהוץ. אכן, חולצתו אינה מגוהצת או אולי הוציאו אותה מן האריזה דקות ספורות לפני ההסרטה ולצרכיה, על מנת לחפש לחרדי אדם שבעצם חילוני? ניתן לראות כי החולצה הלבנה שהוא לובש מקומטת במקומות מסוימים, אולם יש לה גם פסי קיפול חזקים אף לרוחב הבטן, בדיוק כמו חולצה שהוציאו רגע לפני כן מן האריזה שלה. גם הכיפה כנראה הודבקה לו לראש והוא אינו מרגיש בנוח איתה, לכן הוא מזיז אותה מספר פעמים במהלך ההסרטה. אף הוא התבקש לקרוא פסוק מתהילים ב', אולם הוא לא מצליח לקרוא יותר מארבע מילים, חצי פסוק, עליו הוא חוזר פעמיים, "אשרי כל חוסי בו", וללא כל קשר לציפיות של הבמאי, זאב פורת שרצה כנראה שיקרא פסוק אחר, הנקשר לכאורה לישוע. בנוסף, למרות שזאב בוחר את השחקנים שלו לפי הצרכים הכלכליים שלהם יותר מאשר לפי כישרונותיהם, דוד חי את המשחק, הוא מתנענע בכל הכיוונים, מדבר עם ידיים, אולם מגזים טיפה יותר מדי וזה מוריד מן הטבעיות הדרושה לשחקן תמים ומזדמן לכאורה. (לצפייה בסרטון לחצו כאן)
רב נוסף הוצג על ידי פורת כמאמין, אולם הסרטון ירד מן הרשת מספר ימים מאוחר יותר. הרב הנוסף פנה אלינו. מדובר באדם חילוני שפורת שיחד לבימוי סרט חדש – לא פחות. סכסוך כספי בין השניים הוביל להסרת הסרטון. ההבטחות הכספיות אמנם לא קוימו, אך כפיצוי פורת רצה להעניק לו כבר ביום ההסרטה הראשון "על חשבון הבית" את שירותיה של בחורה חסודה שתפנק את הרב המשיחי כמתנת פיצוי על שותפות עסקית שלא שרדה. שירותיה של הבחורה ענוגה, נזכיר, היא תודות לכספי התורמים הנוצריים שמאפשרים גם לזונות להתפרנס ביד רחבה, אבל הרב המשיחי סירב למתנה הלא-מוסרית.
הסיפור הרביעי, מציג לנו את יעקב. יעקב, מגולח למשעי, שלא כמנהג המקובלים, עטוף בטלית, כאילו מדובר באיזה גרסא מודרנית של באבא נטול זקן. הוא פסיבי יותר, אפילו קצת ביישן אבל העיקר שקיבל כמה פרוטות כדי לגלם תלמיד של הרב כדורי המנוח בתוכנית הריאליטי המופקת על ידי הסטודיו של זאב פורת (לצפייה בסרטון לחצו כאן). פורת הפך ממבשר מדומיין בקרב האוכלוסייה החרדית לבמאי כושל, מכיוון שכדי להפיק סרט מוצלח, צריך להקפיד על הפרטים הקטנים – גם אם זה עולה רק ליוטיוב, לא כל צופה עלול להיות משיחי אחוז להט פסיכוטי, האוכל תותים ללא ביקורת...
אגב, מעניין מאוד שכל תלמידיו המשיחיים של הרב כדורי נמצאים בתל-אביב כאשר הישיבה של המנוח ממוקמת בבירה. מה גרם להם להגר?
בישיבה של הרב כדורי לא מכירים את השנורר ואת שאר חבריו המדומיינים לספסל הלימודים, המוצגים בסרטים. אני גם בטוח כי אם במקרה אפגוש אחד מהם ואשאל אותו מה השם או הכתובת של הישיבה של הרב כדורי, הוא היה נשאר פעור פה וללא תשובה, ואני לא מדבר על שאלות 'כבדות יותר' בנושא קבלה או אפילו בתלמוד והלכה.
תעשיית הזיופים פור(ח)ת
לפורת היסטוריה עשירה בהבאת חרדים לאמונה המשיחית. כבר מספר שנים שהוא מפרסם ברשת את תמונותיהם של חרדים עטורי זקן ופאות כאשר הוא מקריא להם פסוקים ומוכיח את אמתותה של הברית החדשה. על פי טענתו, חלקם הגדול מתוודה ומקבל את ישוע. מדוע אם כן לא רואים אותם אחר כך מחממים את הספסלים בקהילות משיחיות המקומיות? האם היהודים משיחיים פתיים כל כך עד שאינם שואלים זאת את עצמם? כשהרגשות עולים על השכל הישר, משיחיים אינם יכולים לראות את כל הפרטים שהזכרנו עד כה, המוכיחים את הבלוף הגדול שפורס להם פורת.
הרצון לקבל לגיטימציה גורמת להם לרצות להאמין בכל מיני אגדות שתעמולנים משיחיים המציאו והכינו עבורם, כאילו שרבנים גדולים ומפורסמים קיבלו את אמונתם האלילית והמפוקפקת. עם היכרות עמם, אני יודע היטב כי בדיקה מינימאלית לא נעשתה וגם לא תיעשה!
גם לאחרונה, פרסם המוציא לאור של הספר, ובשמו של פורת, את תמונתו של יהונתן, תושב בני ברק, שגם הוא קיבל את 
האמונה המשיחית בזכותו של המבשר המוכשר. מצאנו את יהונתן... קוראים לו משה פ., והתמונה לא צולמה בבני ברק אלא בנתניה... אבל בואו לא נתייחס לכמה שקרים זעירים ובלתי רלוונטיים. משה אף לא ידע שהוא צולם כאשר זאב, שהציג עצמו כיהודי מפלורידה שמתקרב ליהדות שאל אותו כמה שאלות על היהודית האותנטית כאשר הוא התכוון אך לצורך צילומים שישיגו לו דולרים אמריקאים מתורמים נוצרים פוטנציאלים, שבפניהם הוא יצייר את התמונה הזו כהטפה לרב חרדי שבסיומה עבר הרב להאמין בישוע... (לחצו כאן לכתבה על "יהונתן" שקיבל את ישוע)
הוא לא דיבר איתו על ישוע, הוא לא דיבר על הברית החדשה, הוא רק זורה חול בעיניים המסוממות בסם האופיום, להמוני המאמינים המשיחיים...
לסיכום
אם בימינו ניתן להמציא סיפור חובק עולם על פתק בין ארבע שורות שאין בו כלום, חשבו כיצד המציאו, עם ארבע בשורות הסותרות זו את זו, סיפור שגם אין בו כלום! תעשיית הזיופים שהחלה לפני 2000 שנה, עדיין פורחת ובועטת..
