ג'ייקוב פראש הינו מטיף אמריקאי הנלחם נגד סטיות תיאולוגיות, היינו נגד כל דעה שאינה מותאמת למה שהוא מבין מספרי המקרא (תנ"ך וברית חדשה).
פראש וארגונו תורמים רבות לקהילות וארגונים משיחיים שונים בישראל. אולם ישנם כאלה שפראש במפורש לא תורם להם ואף יוצא נגדם בחריפות - לא לפני שהוא מסביר את עצמו כדי להוכיח את צדקת דרכו, ובכדי שיתרחק הציבור הנאמן לישוע ולבשורתו ממורי השקר המעוותים את דברו.
כפירה, צביעות ואי-מוסריות
כך לדוגמה, פראש הפסיק לתמוך ביעקב דמקני. הסיבה: הגירושין שלו מאשתו הקודמת. לטענתו, הוא עזב אישה מאמינה וילדים פגועים... לפי ההסבר שלו, והוא מביא כמקור את דברי ישוע בספר מתי (5,32), הרי הנישואין הנוכחים של דמקני הינם בגדר של ניאוף:
"וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת מְבִיאָהּ לִידֵי נִאֻפִים וְהַלּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָׁה נֹאֵף הוּא".
מה שלא מובן הוא מדוע פראש חיכה לגירושין השלישיים של דמקני כדי להפסיק את תמיכתו בו?
לא פלא, ממשיך פראש, שיעקב דמקני הינו חלק בלתי נפרד מקהילת "תפארת ישוע", בהנהגתו של ארי סורקו-רם. לטענתו, רמת הקדושה בכלל, וקדושת הנישואין בפרט, נרמסים בקהילה התל-אביבית ואין להם כל ערך, בדיוק כפי התנהלותו של יעקב דמקני. למעשה פראש היה יכול לצטט את האמירה העממית "מצא מין את מינו", כאשר מתברר שגם ארי סורקו-רם נטש אשתו הקודמת ואת ילדיו: הוא היה נשוי לאישה אפרו-אמריקנית שהשאיר בקליפורניה לטובת עלייתו ארצה ונישואיו הנוכחיים לגיורת מזויפת.
גם על הגיור של שריל לינדזי, (קרי שירה סורקו-רם – אשתו הנוכחית של ארי סורקו-רם), פראש מטיל ביקורת חריפה, תוך כדי שהוא מוכיח כי עצם תהליך הגיור מנוגד לדברי הברית החדשה (הראשונה אל הקורינתיים 7):
"רַק יִתְהַלֵּךְ כָּל־אִישׁ כְּפִי מַה־שֶּׁחָלַק לוֹ הָאֱלֹהִים וּכְפִי מַה־שֶּׁקָּרָא אֹתוֹ הָאָדוֹן וְכֵן־מְתַקֵּן אֲנִי בְּכָל־הַקְּהִלּוֹת׃ אִם־נִמּוֹל הַמְקֹרָא אַל־יִמְשֹׁךְ לוֹ עָרְלָה וְאִם־עָרֵל הוּא אַל־יִמּוֹל". (17-18)
"אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה"
פראש מבקר גם את סורקו-רם על הקשרים שהוא מקיים עם מטיפים זרים מפוקפקים למיניהם כמו ריק וורן, מוריס סרולו ודומיהם. המטיף הנוצרי ריק וורן ביקר בסוריה בשנת 2006 ושם שיבח את באשר אסד על החופש שיש לנוצרים במדינתו, כשבו זמנית סיפק אסאד באותם ימים כ-6000 קטיושות (יחד עם אירן) ללבנון, קטיושות שנפלו על צפון מדינת ישראל באותה התקופה... איזה מנהיג דגול! באותו זמן, סורקו-רם היה עסוק בלתרגם את ספריו של וורן לעברית על מנת להעביר אותם כ"ספרות משיחית" לאזרח הישראלי.
לטענת ראשי קהילות משיחיות רבות במדינה מוריס סרולו גרם לנזק רב כאשר סורקו-רם חילק בשליחותו את ספרו "השלום" דרך הדואר למאות אלפי בתי אב. כתוצאה מכך, אומר פראש, נוצרה התנגדות עזה בציבור הישראלי כלפי חברי הכת ואף הונחה הצעת חוק בשולחן הכנסת כנגד המיסיון בישראל, ומשיחיים רבים נאלצו לשמור על פרופיל נמוך. מעניין איפה שנציגו האחרון של סרולו בישראל, הינו לא אחר מאשר שלומי נחום, חבר בקהילת "תפארת ישוע" ואחיו של ראש קהילת "קשת נצחון", שמעון נחום, שעזב את האמונה וגירש את אשתו בנסיבות מפוקפקות מאוד, שלא ניתן להעלות על הכתב.
ומה עשה סורקו-רם ביום האבל הלאומי לראש ממשלת ישראל הנרצח, יצחק רבין? הוא פשוט הצטרף לאחים ברגר (של-השה-ברגר) כדי להביא את המטיף הנוצרי ג'ון ארנוט ו"חבורת השיכורים ההיסטריים הכריזמטיים" באותו יום לחגיגה משיחית הזויה בעלת טרנסים והזיות משיחיים צורמים. גם עובדה זו הכפישה את היהודים המשיחיים בישראל, לטענת פראש.
למרות הפירוט המדוקדק של פראש, נזכיר לו כי הוא יכול להזכיר גם את ההיכרות לרעה בין סורקו-רם ליצחק רבין, כאשר האחרון, כשר הביטחון, החליט לפטור את סורקו-רם משירות מילואים, לאחר שהוא ניצל את שירותו הצבאי להטיף לישוע:
"שר הבטחון, יצחק רבין, הורה להרחיק משירות מילואים בצה"ל את אריה סורקו-רם מרמת השרון לאחר שנתגלה כי הוא פעל במסגרת שירות המילואים בהפצת אמונות נוצריות… מקורות בטחוניים מסרו לכתבנו (אבי בניהו) כי אריה סורקו-רם, שעסק במסגרת המילואים בהדרכת מתנדבים יהודים מחו"ל שהגיעו ארצה לעבודות במחנות צה"ל, נהג להקהיל סביבו את המתנדבים ואת חיילי הבסיס ולהטיף נגד הדת והמדינה…" - "המשמר", 2/11/86, בידיעה שכותרתה: "מיסיונר הורחק בהוראת רבין משירות מילואים".
סורקו-רם הגיש בג"ץ נגד רבין והפסיד.
נגד שון סטקבק לא היה אמנם לפראש חומר רב, אולם העובדה כי סטקבק ניסה להגן על סורקו-רם, הספיקה כדי להדליק לו את הפיוזים ולהעניק לו את התואר המכובד "זאב בשליחות השטן"...
