למנצח, לדוד

לודן, מוצג בכתבה כ"אחד הקולות החזקים בקרב קהילת היהדות המשיחית בישראל" - הגדרה פלצנית, שמקורה כנראה בהודאתו והגדרתו של לודן עצמו. הודעה שללא ספק אינה נודפת ריח של עודף ענווה... השאלה המתחייבת היא: היכן שמענו את קולו "החזק" של לודן בעשור האחרון, או לפני כן? גם על החרם נגד אנשי יד השמונה לא מצאנו את חתימתו של של לודן מתנוססת.

קולה של מיסיס לודן - ליסה, לעומת זאת חזק ומוכר הרבה יותר בקרב חברי כת היהודים המשיחיים, דרך כתבותיה, מאמריה, הרצאותיה ופעילותה הענפה. בעלה, כמנצח, מצליח להוציא באיומי שרביטו את קולותיהם של הסופרנים והטנורים של מקהלתו, המשמיעים ליטורגיה המתאימה יותר לסגנונה של הכנסייה הקתולית, מאשר לבית הכנסת הגדול שבירושלים. אבל קולו של דוד לא נשמע, כאמור, כולל בהופעותיו.

בקיצור, קולו של דייויד הישיש, התעורר לפתע בכתבתו של טל מילר שנחת עליו כטל תחייה (ולא להתבלבל עם תחייה ברק) והוציא אותו מן התרדמה בא היה שרוי בעמקי הכת המשיחית.

ועכשיו כשקולו החלש נשמע סוף סוף ויצא לאור הזרקורים, מה יש לו לומר?
כמנהג העדה, בה נאמניה סובלים כמו בכתות רבות אחרות מפרנויה ורואים עצמם כבני האור הנרדפים על ידי כוחות רשע אפלים, לודן מציין שלמרות שאין בלגן מיוחד, "מתחת לאדמה מרגישים מתחים". ופתאום, ממשפטים נבובים וסיסמאות ריקות מתוכן, נפל לו האסימון... והוא מצליח להצביע על כוחות הרשע ואף לקרוא בשמם: הדתיים!
הוא מסביר כי הקושי העיקרי נובע מכך שהדתיים "רואים את המשיחיים כאנשים שמנסים 'לגנוב נפשות יהודים'" - קרי "מיסיונרים"... לא יאומן כי יסופר!...
לודן כראה שאינו מודע לדברים היוצאים מפיו, זאת מכיוון שהאופן בו מצוירים היהודים המשיחיים על-ידי אותם הדתיים, מקבל גיבוי מדבריו של לודן עצמו המוזכרים בתחילת הכתבה: "ומאז שהגיע ארצה בשנת 1974, הקירוב של תכני הברית החדשה אל ליבותיהם של תושבי ישראל הפך למשימת חייו" - במילים אחרות מיסיונריות הינה משימת חייו.

מעניין לא פחות כיצד הוא מתאר קהילה משיחית... " מבחינת ההתנהלות והמפגשים שלנו, זה לא יראה שונה מאוד מהתנהלות של בית כנסת. מטבע הדברים, הביטוי של הדרך שלנו דומה יותר ליהדות הרפורמית..."
האם לודן היה אי-פעם בבית כנסת רפורמי?
לא רק שהתנהלות הקהילה המשיחית וביטוי דרכה מהווים דוגמה למופת של מהי כנסייה פרוטסטנטית אוונגליסטית, אלא שבין מייסדי קהילת "בית אסף" נמנים בני הזוג הנוצרים הבפטיסטים הולדריג'.
אוון תומאס המשמש כאחד ה"רועים" בקהילה, שימש אף כיו"ר הוועד הבישור הלאומי במהלך 12 שנה. ולמי שאינו יודע מהו בישור, נגלה כי כך תרגם את המונח הנוצרי, שופט בית משפט השלום עידו רוזין: "הפצת בשורת האמונה באמצעות פעילות מיסיונרית". (שמו המקורי של הארגון בשפה האנגלית הינו: National Evangelism Committee). אין ספק שמדברים כאן על סוג של נוצרים פרוטסטנטים.
אם הבעל רואה את מקום תפילתו כבית כנסת רפורמי, הגברת לודן היתה ברורה יותר והגדירה את הקהילה כ"אוונגליסטית" בראיון שמסרה עבור כתיבת הספר "עובדות ואגדות - אודות הקהילות המשיחיות בישראל". מחלוקות קיימות אצל כולם, גם בזוגות של משיחיים...
אבל מי יכול לטעון לדמיון לבית כנסת רפורמי?

כזקן שבינתו נסתרה, לודן כנראה אינו מסוגל להסביר מה הייחודיות של הקהילה המשיחית, וכל מה שהוא מצליח להיזכר הוא ש "המשיחיות בעיניי היא קודם כל שמירה על רף עליון של רמת מוסר.... היהודים המשיחיים לא נוהגים לקיים יחסי מין לפני החתונה." - באמת??

על רמת המוסריות של בנות הקהילות המשיחיות פרסמנו מאמר בעבר (לחצו כאן), אולם כדי לרענן את הזיכרון, ניתן לומר כי בלשון המעטה, לא מעט בנות התגלו כמוכשרות מאוד באופן בו הנחיתו על בנים רבים עגמומית חסרת תקנה, כשלאחר האסיפות הגניחות מחליפות את ה"הללויה"..

גם ראשי הקהילות מודים - אולי באופן לא מודע - על הדרכים הרבים שיש לישוע לגעת בליבם של בניו האבודים, הכוללת – איך לא - דרך מאמינות לא כל כך חסודות, שבאמצעות נגיעת אבר אחר בגופם של בחורים הצליחה להביא אותם אל הקהילה, כדי ללמוד אולי על רף עליון של רמת מוסר...

אבל אין על מה להתווכח, יותר קל להיות מנצח מאשר להנהיג סוג של כנסייה פסידו-נוצרית בישראל! בינתיים לודן יצא אשם מרכזי, במה שהוא עצמו מנסה להאשים את הדתיים בכתבה: הפצת אינפורמציית שקר על היהודים המשיחיים...