הם יושבים וממתינים. עוקבים ואורבים; לבעיות, ליאוש, למעידות, ואז הם צצים וצוללים לעבר הקרבן המיועד והנטול כוח התנגדות. ממש כמו עיטים על בעל-חי גוסס – המיסיונרים.
ידיעות אחרונות, 9.9.1984
אותם עושי-נפשות מקצועיים אשר לגביהם כל האמצעים כשרים כדי להשיג את המטרה, שהיא – לטענתם ולטענת שולחיהם – "הצלת נפשו" של הקרבן המיועד.
האמנם הצלת נפש? או אולי דווקא רמיסתה, השפלתה, הריסתה, הרעלתה וחיסולה של נפש הקרבן?
מאז ומתמיד לכל אורך ההיסטוריה בת 2000 השנה של נצרות, עסקו מיסיונרים בשליחותם. פעילותם הפכה דוחה ומעוררת סלידה. אץ פעילותם הם עוטים במסווה של רחמים, של אחווה ואהבת הזולת. בשם עקרונות אלה הם מבקשים, כביכול, להשיב את ה"כבשה התועה התוהה והנבוכה אל חיק העדר המוגן, השליו והשמח בחלקו". כלומר אל חיק הכנסיות הנוצריות למיניהן.
"אחווה ואהבת הזולת". איזו ציניות נפשעת למראה ההיסטוריה שמלאה בפוגרומים, במסעות הצלב, באינקוויזיציה, בהרג המוני וברצח-עם – אשר נערכו כולם בסימן אותה "שליחות קדושה" של החזרת ה"כבשות הנבוכות" אל העדר. ואם לא במילים ובשכנוע, אזי בכוח הזרוע, בעינויים, בהרס, באש, בהרג וברצח.
אמת, עם הקידמה בעולם כולו, השתנו, ללא ברירה, דרכי המיסיונרים למיניהם. הם ושולחיהם-ממניהם נאלצו לעבור לשיטות שונות; רכישת נפשות בכסף, בהצעות מפתות, במימון חובות, בהגירה ובמקום עבודה מובטח. כל אלו הם אמצעי השכנוע של המיסיונרים המקצועיים. אמנם ברור לכל שהם ושולחיהם לא יעמדו בכל אותן ההבטחות, אך הקרבן המיועד, החלש, הנבוך והמיואש אינו יודע זאת. יש מקרים בהם הוא מאמין למפתים המקצועיים בעלי הלשון החלקלקה.
ישראל, ערש שלוש דתות: היהדות הנצרות והאסלאם, נראית למיסיונרים כר פעולה נוח לעיסוקיהם השפלים. אולי משום שכאן נולד והתפתח רעיון הדת הנוצרית, אולי משום שכאן הפך בעל הרעיון, הוא שאול (מתרשיחה) לפאול ויצא להפיץ ברבים את הדת החדשה.
ודאי שישנן סיבות נוספות. למשל המצב הכלכלי בארץ, והקשיים שעמם מתמודדים האזרחים בגלל היות ישראל ארץ מוקפת אויבים. המיסיונרים סוברים איפוא כי כאן קל יותר לרכוש נפשות. ועל כן הם פועלים בארץ במרץ רב, בתנאי מחתרת, כשהם משביעים את כל הקרבנות שלהם שלא לגלות ברבים את הקשר שנוצר ובוודאי לא לחשוף את המחיר שהם מוכנים – כביכול – לשלם עבור נפש יהודית אחת.
אם היתה פעולתם של המיסיונרים טהורה כפי שהללו טוענים הרי שלא היה צורך להסתירה. מה עוד ששלטונות המדינה היהודית מאפשרים חופש פעולה מוחלט לכל הדתות. אלא שנראה שמניעי המיסיונרים ושיטותיהם אינם כה טהורים וכה תמימים.
בימים אחרונים התפרסמו כמה מפעולות המיסיונרים. פרשיות אלו, שאחת מהן יתייחסה לגרושתו של שחקן תיאטרון ידוע שם, מיקדו את התענינות הציבור. הודות לפרשה האחרונה התעוררה שוב בעיית פעילות המיסיונרים בישראל בכל חומרתה. לאור המצב אין שום ספק שאין עוד להתעלם מפעולה זו וכי חייבים לנקוט בצעדים ובאמצעים.
* * *
חופש פולחן דתי הוא דבר אחד, קניית נפשות בכסף ובשיטות נבזיות אחרות הוא דבר שונה לחלוטין. איש אינו יכול להכיח את שלטונות ישראל לתת יד לפעולות מחתרתיות בשטח שיפוטה אשר מטרתן לחבל בערכי הדת של מרבית אוכלוסיתה ולגרום לעריקתם של יהודים מדתם. לא מדובר עוד בעסקת חופש פעולה לדת אחרת, אלא סיוע באיבוד לדעת. הזכות להתארח ולחיות בארץ דמוקרטית וחופשית אינה נותנת גם זכות להסית ולהרוס ואל לישראל לתת יד לכך.
בהתגוננות בפני מרעילי הנפשות אין פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה או במוסר היהודי. גם הלוחם והקנאי ביותר לחופש הפולחן הדתי בישראל אינו יכול לשלול זכות זו של העם היהודי.
גם אני איני שומר מצוות ואין בכוונתי לחזור בתשובה. ודאי שבבתי-קפה ברחבי תבל מוכרים לי יותר מאשר בתי-מדרש. אך בענין זה מדובר בבעייה של העם היהודי כולו. אם ברצונו להמשיך ולהתקיים דרושה פעולה מהירה ומקיפה של התגוננות.
