כמיטב המסורת השומרונית, הוקרב בהר גריזים קרבן הפסח, צלוי ומשופד על גבי בורות של אש, מהם מתלקחות הלהבות לגובה. בני העדה העסוקים במלכת הקודש שלהם, לבשו בגדים לבנים וחבשו תרבושים אדומים. הם שחטו את הגדיים, הפשיטו את עורם וזרקו אותם לאש, תוך שהן מפזרות ריח של שומן שרוף בירכתי ההר. הגדיים, תלויים על אנקולים, מתבשלים, מגרים וגורמים לקרקורים בבטנם של הצופים.
רבבות ישראלים סקרנים באו לחוות מן חוויה של חו"ל, משהו זר, במרחק נגיעה מהבית. הם נדחפים בהמוניהם על מתחם ההר יחד עם תיירים ופלסטינאים בודדים לראות ולהתרשם מהאירוע הססגוני, הנמצא כעדות לשארית השומרונים, קהילה קטנה, המתמעטת ונעלמת.
השומרונים המונים כיום כ-700 איש, סבלו מלא מעט רדיפות והמרות דת בכפייה במהלך הדורות, הן מצד הנוצרים הביזנטיים והצלבנים, והן מצד המוסלמים. בעידן הנוכחי, הקהילה שהייתה בדרך להכחדה, דווקא גודלת, אולם מספרם הזעיר ומחסור בבנות זוג לבני העדה עדיין גורם לפחדים ולחששות. זו גם אחת הסיבות שבני העדה מפתחים מגנוני הגנה ולא סובלים כל פעילות חתרנית שתגרום להיעלמותה. פעילות כזו קרתה בערב פסח השומרוני כאשר קבוצה קטנה של משיחים נצלה את המעמד המסורתי הנשגב בעיניהם לחלוקת הברית החדשה לבני העדה ולמתארחים הרבים.
חלוקת הברית החדשה וכל פעילות מיסיונרית אחרת מתקבלת בעוינות רבה, ובטכס של הקרבת קרבן הפסח האחרון, שאירע בפסגת ההר, הוסרט אחד מבני העדה כאשר הוא משליך בזעם את ספרי הברית החדשה שקיבל ממיסיונר משיחי לכבשן האש (לחצו כאן לצפיית הסרטון).
מעניין איפה שהגורמים והמכונים למיניהם הנלחמים כביכול לטובת המיעוטים הדתיים השונים במדינת ישראל לא נשמעו ולא מחו כנגד הפרובוקציה המשיחית. תמוהה עוד יותר שתיקתם של אותם גורמים בפרשה הנוכחית כאשר ידוע כי הקליינטים המועדפים (אם לא היחידים) שלהם הינם דווקא אותם יהודים משיחיים ואחיהם לאמונה, המשחירים את פניה של החברה הישראלית בטענות של רדיפות חסרות שחר. אין יותר בזוי ומגונה מלבוא במקום הקדוש ביותר לשומרונים, ובמהלך אחד הטכסים הדתיים החשובים ביותר של העדה, לחלק לבניה ספרים השייכים לדת אחרת כאשר מובנת מראש כוונתם המיסיונרית של אותם מחלקים שפלים.
גיא, אחד הדוברים של הקהילה השומרונית, מסר למערכת האתר כי המיסיונרים לא הפסיקו לחלק את החומר שברשותם גם לאחר שביקשו מהם להימנע מכך ורק כאשר אחד הכוהנים הפציר בהם בחריפות, הבינו כי עליהם להפסיק לאלתר.
בעיניי, אין הבדל בין המקרה הנוכחי להתפרצות קומץ של דתיים בקהילה המשיחית של באר-שבע, אלא שהקהילה השומרונית לא מנסה להציג את עצמה כקרבן תמיד, ואין לה את האמצעים הנדרשים על מנת לחדור לתקשורת במטרה לגרום אהדה ציבורית – ואולי ההבדל הגדול ביותר בין השומרונים לנוצרים המשיחיים, היא שהם אינם זקוקים לשקרים כלשהם, כדי לפנות לכלי התקשורת בנושא...