על דגים ועל דייגים במסורת היהודית והמשיחית

הדג הינו אחד הסמלים של הנצרות האוונגליסטית ובתוכה כמובן גם של היהדות המשיחית.
ישנם דעות שונות לגבי מקור הסמל:
א) המילה "דג" ביוונית מהווה האקרוסטיכון של המילים "ישוע המשיח בן אלוהים מושיע", באותה השפה. כזכור, הברית החדשה כתובה בשפה יוונית נמוכה ועממית למרות שהתרגום של פרנץ דעליטש הנמצא בשימוש בקהילות משיחיות בישראל, מנסה להגביה אותה ולתת לה חזות מקראית(1).
ב) אלפא, האות הראשונה באלפבית היווני, דומה בצורתה לדג, והיא מרמזת לפסוק של חזון יוחנן (ההתגלות) 1-8: "אני אלפא ואומגה, ראש וסוף....". ושתי האותיות מסמלות את שני הישויות של האב והבן המתאחדות בשילוש.
ג) התייחסותו של ישו לשליחים: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אַחֲרָי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיְּגֵי אֲנָשִׁים"(2), - הוראה זו, אגב, מוצאת את ביטויה בפעילות המיסיונרית לרכישת נפשות לאמונה המשיחית.

היות ושתי הדעות הראשונות מזכירות את המקור היווני והלא-יהודי של הברית החדשה, נתייחס כאן - כמחווה ליהודים המשיחיים - לדעה השלישית, ה'מקראית' יותר, שהיא כנראה גם המועדפת עליהם.

ניתן אף למצוא רעיון דומה ביהדות הרבנית, המגבילה אולי לגישה זו של הברית החדשה, כאשר נוכחים לדעת כי במסורת התלמודית משווים בין היהודים לבין הדגים.
המשל שבנידון, נמצא בתלמוד(3). בקטע המספר על גורלו של רבי עקיבא שנרצח בידי הרומאים: במאה הראשונה, ניסו הרומאים למחוק את היהדות מן העולם ואסרו על לימוד התורה. רבי עקיבא שלא היה מסוגל לסבול רעיון זה, אסף את תלמידיו ולימד אותם תורה בניגוד לחוק. פפוס בן יהודה ראה כיצד רבי עקיבא מלמד תורה בציבור ושאל: "עקיבא, אינך מפחד מהשלטונות?"
ענה לו רבי עקיבא: "אסביר לך את הדברים באמצעות משל:
שועל טייל על שפת הנהר וראה שהדגים שם מתרוצצים מצד לצד. שאל אותם השועל: "ממה אתם בורחים?"
ענו לו הדגים: "מהדייגים שפורסים את רשתותיהם במים."
הציע להם השועל: "אם כן, למה שלא תעלו אל היבשה ונחיה יחד?"
ענו לו הדגים: "עליך אומרים שאתה הפיקח שבחיות?! לא פיקח אתה, כי אם טיפש. אם במים שהם מקום חיותנו אנחנו מפחדים, כמה נפחד ביבשה שהיא מקום מיתתנו?!"
המשיך רבי עקיבא והסביר: "כך גם אנחנו היהודים. עכשיו, כשאנחנו עוסקים בתורה שעליה כתוב: "כי הוא חייך ואורך ימיך", אנחנו חוששים, מה יהיה אם נעזוב אותה...?!"

עם האלגוריה הזאת, ניתן להבין את דברי ישו לאור המסורת היהודית. כאשר מיסיונרים (דייגי אנשים) באים "לדוג" יהודים ומוציאים אותם מן המים (=התורה), הם מנתקים אותם ממקור חייהם וגורלם למות מוות רוחנית. ועל כך אמרו חכמינו: "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו"(4), שההורגו הורג אותו בעולם הזה, ויש לו חלק לעולם הבא, והמחטיאו הורג אותו בעולם הזה ולעולם הבא.

נוסף לכך, עובדה היא כי רבים מן היהודים המקבלים את האמונה המשיחית מתחתנים עם לא-יהודיות ומתבוללים בלי להשאיר צאצאים יהודים. כאשר משה רבנו הרג את המצרי(5), אומר רש"י, על המילים "וירא כי אין איש", שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר. והמשנה(6) מלמדת כי אדם נברא יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא.

אכן, אם מאמינים שישו אמר את מה שמייחסים לו בברית החדשה, אין ספק שהמשפט "אשימכם לדייגי אנשים" אמיתי בכל המובן שלו, והיהדות הרבנית, המסורתית מודה בכך.

1 - הנצרות הקדומה – שלוש המאות הראשונות, רבקה ניר, האוניברסיטה הפתוחה, 2009, עמוד 12.
2 - מתי 4,19; מרקוס 1,17
3 - מסכת ברכות, דף ס"א עמוד ב' 
4 - מדרש תנחומא פינחס ג
5 - שמות ב', י"ב
6 - סנהדרין ד', ה'