לדוגמה, כמה מן היהודים המשיחיים טוענים כי שלושת המצות של הסדר מדגימות את השילוש הנוצרי: "האב, הבן ורוח הקודש." הם מוסיפים כי המצה האמצעית - זו אשר נוהגים לשבור לשתי חתיכות - מסמלת את ישו שסבל על הצלב. הם ממשיכים בהסברים על כך שהאפיקומן המוחבא, מסמל את קבורתו של ישו וכשמחזירים אותו אל שולחן הסדר מדגימים את "תחייתו" מן המתים.
המיסיונרים המשיחיים ממשיכים לקחת את הדימוי אף רחוק יותר בראיות דמיוניות המשוות בין שורות הנקבים של המצה המחוררת לחורים בידיים וברגליים של ישוע כתוצאה מצליבתו, כשהשורות מסמלות את פסי הרצועה ממנה הרביצו לישוע בשוט.
המצאות מטופשות, מחוצפות ומקוממות וחסרות כל שחר אלו, לא מצליחות לעשות דבר מלבד להציג את בורותם המבישה של אותם חוגים משיחיים בכל הנוגע ליהדות. השורות המחוררות במצה, למשל, הינם תוצאה של הליך מכני באפיית המצות שהתחיל רק לפני כמה מאות שנים. כמוהם גם המנהג להחביא את האפיקומן – מדובר במנהג של יהודי גרמניה מהמאה ה-17 שמטרתו הוא להשאיר את הילדים ערים במהלך הסדר [מנהג שבקהילות רבות בכלל אינו נהוג]. אף שלושת המצות על קערת הסדר מהוות מנהג חדש יחסית, ועד היום ישנם קהילות אשכנזיות המשתמשות בשתי מצות בלבד.
דבריהם המשעשעים של מיסיונרים משיחיים רבים, המצביעים על 'עובדות' אלה כ'הוכחות' המצביעות על "השורשים היהודיים של הנצרות", חושפים לנו עוד יותר את בורותם המביכה, ו/או את עצם היותם שרלטנים המנצלים את חוסר הידע של קורבנותיהם בכדי לשטוף את מוחם בהבלים חסרי שחר.
"התנצרותה" כביכול של המסורת היהודית, הומצאה על-ידי יהודים משיחיים כטכניקה מיסיונרית גרידה. כך הם מארגנים בשיטתיות סדרים מזויפים בקהילות רבות ברחבי העולם על מנת לשכנע יהודים להתנצר מבלי שירגישו בכך. היהודים המשיחיים שנתמכים אידיאולוגית וכספית על ידי כנסיות פרוטסטנטיות שונות המכתיבות להם את הדרך, שואפים לנצר כמה שיותר יהודים, גם כדי להצדיק את התמיכה הכספית שהם מקבלים מאותם גופים נוצרים מיסיונריים. הם מלבישים פרשנות נוצרית לטקסים יהודים ובכך מטשטשים את ההבדלים בין שתי הדתות. טכניקות אלה עושות את המרת הדת לדבר קל יותר עבור היהודי החושב כי הוא אינו נוטש את יהדותו כאשר הוא מקבל את האמונה במשיחיותו ואלוהותו של ישוע – למרות שהוטבל לנצרות!
לקיחת טקס יהודי והצגתו כמסר נוצרי מזויף, זהו מעשה מחפיר הדוגל ברמאות. מטרת אותם מיסיונרים משיחיים הלוקחים את החגים ואת המסורות היהודיות, ומשתדלים להוכיח כי הם מצביעים על חייו של ישוע, זהו ניסיון נועז להגדיר מחדש את היהדות בפרספקטיבה נוצרית.
מדובר ברביזיוניזם תיאולוגי במיטבו!
