בספר "עליית ישעיהו" (ספר חיצוני בעל זיקה נוצרית) מסופר כי בן אלוהים ירד לארץ מן הרקיע השביעי, והחל מן הרקיע החמישי לבש בכל רקיע את דמות מלאכי אותו הרקיע, ומאחר שלא הכירוהו לא חלקו לו את הכבוד הראוי. לבסוף הגיע לארץ ולבש גוף של בשר- ודם (כתיאור שבברית החדשה) באופן שגם כאן לא זיהו אותו.
הרעיון הגנוסטי נוצרי של גילגול האל והופעתו בבשר מובע, כאמור, בברית החדשה: "בראשית היה הדבר והדבר היה את האלוהים ואלוהים היה הדבר... והדבר נהיה בשר וישכון בתוכנו" (יוחנן 1:1,14). על פי הברית החדשה יחד עם היותו האל בבשר הוא גם הבן היחיד (יוחנן 1:14,18) שבא להקריב את עצמו, ובמותו לשאת את חטאי העולם, וכדי להשיג את מיתתו יוסיף להתחפש, שכן אם יכירוהו לא ימיתוהו - כך לפי הברית החדשה: "... כי אם נדבר בסוד חכמת האלוהים הנסתרה... אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה, כי אילו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד" (הראשונה אל הקורינתים 2:6-8). וכיצד ישיג את מתתו? מחד יחזק את ידי שומרי התורה (מתי 5:17-20), ומאידך יאמר דברים שאין העומדים על משמרת התורה יכולים לקבל - "שמעתם כי נאמר עין תחת עין... ואני אומר לכם אל תתקוממו לרשע... ואשר יחפוץ לריב עמך ולקחת את כותנתך תן לו גם את המעיל... שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את אובך ואני אומר לכם אהבו את אויביכם וכו'" (מתי 5:38-44) – דברים שאינם על-פי התורה, וגם מאמיני "הברית החדשה" אינם יכולים לקיימם; מה גם שהמופקדים על משמרת התורה אסור להם לקבל איש שבא ואומר "שמעתם שנאמר כך וכך, ואני אומר לכם כזאת וכזאת", שכן בעיניהם זוהי קריאת תיגר על מי שאמר כך וכך – הלא הוא אלקי ישראל שנתן את התורה ביד משה! אבל על-פי ההשקפה הגנוסטית נוצרית קרה כל זה כדי שהסופרים והפרושים והכהנים – שומרי משמרת התורה היונקים את סמכותם מאת ה' נותן התורה – ידחו את "האל שלבש בשר" בראותם בו מסית (מתי 27:63), או נביא שהזיד לדבר בשם ה' דבר שה' לא ציווהו (דברים 18:20), למען יתחייב מיתה על- פי משפט התורה וכך תתמלא תכנית האל לצלוב אותו! לכן כאשר יגלה לתלמידיו כי הוא עתיד להיהרג, יגער בפטרוס המנסה להניאו מכך: "סור מעלי שטן; מכשול אתה לי, כי לבך לדברי בני אדם ולא לדברי אלוהים!" (מתי 16:21-23). ובעת תפיסתו יאמר כי היה יכול להשיג להצלתו 12 לגיונות מלאכים (מתי 26,53), אלא שלא עשה כן, כי רצה לממש את מיתתו!
היהדות, המושתתת על תורת ה' והדבקה באזהרותיה – "אתה הוראית לדעת כי ה' הוא האלוקים; אין עוד מלבדו... וידעת היום והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת; אין עוד... ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי" (דברים ד' 35,39 ; ל"ב 39) – שוללת את הרעיונות הגנוסטים נוצרים. היא דוחה רעיון בדבר אלוהים-אב השולח אלוהים–בן בלבוש בשר-ודם. לא יעלה על הדעת שאלוקים אשר כל דרכיו משפט, א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא – ינצל את האזהרות דלעיל ("ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי" וכו') כדי להטעות את עמו למען ימלאו את התכנית הגנוסטית נוצרית. אלוקים האומר לעמו "אני ה' לא שניתי" (מלאכי ג' 6) לא ישנה עצמו לאדם. אסור לו ליהודי לקבל את פולחן העמים ולהאמין כמותם באדם שהוא אלוה על-פי אמונתם . יהודים עלו על המוקד ונשמתם פרחה באש, יהודים נמתחו על גלגלי עינויים, יהודים נשחטו והוטבעו וכו' – רק משום שסירבו לקבל את האמונה הזאת.
"ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו... ואל מי תדמיוני ואשוה", אומר ה' (ישעיהו מ' 18,25). יהודי לא ידמה את האלוקים כמתגלם בעץ ואבן, גם לא כמתגלגל בבשר-ודם!
