באחד האתרי האינטרנט של 'היהודים המשיחיים' קראתי לאחרונה את המאמר 'השואה ואובדן האמונה', פרי עטו של ראש 'קהילת ירושלים - בית גאולה', מנו קלישר, וברצוני לשתף אתכם בהתרשמותי מתוכן הדברים.
לפני זה אביא קצת רקע על האיש. קלישר הינו יהודי שנולד להורים מומרים, נשוי לאישה נוצריה, ואב לארבעה. כמיסיונר, קלישר מבצע את שליחותו המיסיונרית בצורה מופתית. הוא מפרסם שיעורי הטפה מוקלטים, נותן הרצאות באוניברסיטה העברית (מטעם התא של הסטודנטים המשיחיים), מפרסם כתבים הקוראים ליהודים להאמין בישו כאלוהי ישראל, אותם מחלקים מיסיונרים בתיבות הדואר של בתי ישראל. קהילתו מונה כ-200 יהודים מומרים ונוצרים אוונגליסטים התומכים בפעילותו המיסיונרית.
ייתכן וקלישר מבצע את שליחותו המיסיונרית על מנת לקבל פרס מכיוון שהוא נתמך כספית ע"י בית ספר נוצרי Friends of Israel Gospel Ministries בו הוא למד וקיבל את הכשרתו ככומר בפטיסטי בארה"ב. יצוין כי קבלת הטבות עבור פעילות מיסיונרית מהווה עבירה בוטה על החוק.
גם קלישר, כרבים מעמיתיו (עליהם נדבר בהמשך), מצהיר בפני כל מאזיניו אודות אהבת ישראל הגדולה המצויה בלבו עבור עמו ומדינת היהודים. הוא מתפאר בשירותו הצבאי, בישראליות שלו, בעובדה השקרית שכביכול יהודי יכול להאמין בישו כמשיח ואלוה ועדיין להיחשב או להיקרא יהודי.
אבל, כשקראתי את המאמר הנ"ל, אותו חיבר מנו קלישר, הזדעזעתי!
הזדעזעתי, כי ראיתי את העיוות המתמשך בכתבי הקודש, והזדעזעתי פי שניים כשקראתי את דבריו החצופים והפוגעניים כלפי עם ישראל וזכר השואה. במאמר העוסק בתולדות העם היהודי ורדיפתו במהלך הדורות, מביא קלישר את השתלשלות ההיסטוריה היהודית ב-2500 השנים שעברו, מתקופת חורבן הבית הראשון והשני, ועד לשואה דרך מסעי הצלב והאינקוויזיציה.
קלישר ממשיך במאמרו כשהוא מסביר את נסיבות השואה. הוא כותב שאם היהודים בזמן השואה היו מקבלים את ישו כאלוהיהם, לא היו נרצחים, או לחילופין השואה קרתה כי היהודים לא האמינו בישו.
וכך הוא כותב בהקשר לשואת אירופה: "הסיבה העקרונית לכל מכה, תהיה אשר תהיה, נובעת מדחיית ישוע כמלך ומושיע ישראל."
מדברי קלישר גם ניתן להבין כי השואה הייתה מעין "פיקניק" לעומת מה שנקבל עקב עקשנותנו לסרב באלוהותו ובמשיחיותו של ישו: "כל עוד עם ישראל אינו מקבל את ישוע – הוא נשאר תחת האיום להיענש בכל רגע".
קראתי ונדהמתי. נדהמתי מסיבות רבות. הברנש מציג את עצמו כאוהב ישראל ועושה שימוש ציני בזיכרון השואה ע"מ להטיף ליהודים להאמין בישו. כשרבנים בישראל התבטאו בצורה דומה כי השואה הייתה עקב חטאי היהודים וכדו', הם זכו לגל מחאות וגינוים מאנשי ציבור, מהעיתונות ואף מרבנים רבים אחרים.
עם דבריו, הזדעזעתי מתרבות ההפחדה הנהוגה אצל המיסיונרים המשיחיים כמו בכתות דומות - תרבות הפחדה אנטישמית שאומרת: אם לא תאמינו עכשיו כשאנחנו מחייכים אליכם, מה שיקרה לכם הוא רצח המוני.
כאשר דברים אלה קופצים לי מול העיניים, אני עוצר ושואל את עצמי: האם זאת דעתו של קלישר או מדובר בהקפה המיוחסת ליהודים המשיחיים? האם כך מתבטא בן לניצול שואה?
ניסיתי למצוא תשובה לכך בספרו של צבי קלישר, אביו של מנו. שם הבנתי כי התפוח לא נפל הרחק מן העץ. קלישר האב מכנה את היהודים בשם כופרים, מרושעים, ומתאר אותם כאנשים מרים, עצובים, הסובלים מעיוורון רוחני, המשחקים משחקים עם אלוקים, עובדי אלילים החיים בחושך, ללא תקווה, והמבצעים התאבדות רוחנית. מעבר לזה, הוא גם מגלה בורות מוחלטת בכל הנוגע ליהדות וגם בתנ"ך, כשהוא קובע כי חג המולד מוזכר בו כמה פעמים (עמוד 229)
צבי הינו חבר ב"קהילה משיחית ישראלית" ברשותה של משפחת סמדג'ה, שם חונך מנו לאמונה המשיחית. אלי, אחד מבני משפחת סמדג'ה, מנהל בית הדפוס וההוצאה לאור המיסיונרית "קרן אחווה משיחית" – משם יוצאת רוב הספרות המיסיונרית המופצת בשפה העברית. שם מדפיסים את הברית החדשה בתרגום לעברית, אותה תרגם כומר גרמני אנטישמי בשם פרנץ דליטש. אותו דליטש שחיבר ספר בשם ה"העמק שאלה" (אף הוא בהוצאה הנ"ל) בו הוא כותב נגד ה"יהודים סתומי הלב", ובעיקר נגד "מורי האומה הישראלית ומלומדיו המתאמצים להקטין את ערך הפשע אשר פשעו היהודים בצליבת ישוע". וממשיך האנטישמי וכותב בספרו: "ההסגר שהסגירו את ישוע בידי הרומיים בתור איש בליעל אשר חרצו עליו משפט מוות היה נגד ה', אשמת עם היא, אשמת דם נקי הרובצת על כל עם ישראל בכל הדורות ובכל הזמנים."
דברים דומים לאלה של קלישר ניתן גם לקרוא באתר האינטרנט של לורה ואדי בקפורד, מראשי הקהילה המשיחית בערד בעבר: "דחייתו של משיחו גרם לחורבן הבית, לגלות.... השואה מהווה עדות לכך שה' מקיים את הבטחותיו..."
אותם משיחיים שמאז חזרו לחו"ל, מקדמים קמפיין אנטישמית תחת הסיסמה "זאת הסיבה מדוע שונאים יהודים" באתר Youtube, כאשר הם טוענים לגל אלימות נגדם מצד חסידי גור המוחים נגד פעילותם המיסיונרית על מנת לגייס תמיכה ותרומות מנוצרים.
אדי בקפורד הספיק להוכיח את שנאתו ליהודים כשתקף באלימות אחד מחסידי גור בשוק בערד. הוא טען לחבריו הנוצרים ההמומים כי קודם לכן החסיד תקף אישה מקהילת המשיחים... עובדה שלא דיבר עליה בחקירתו ובמשפטו בו הפסיד. חבל שחבריו הנוצרים לא הבינו מיהו בקפורד כשניסה לדרוס עם המיני-ואן שלו קבוצה של חסידים המפגינים נגדו. לבקפורד היסטוריה רבה של אלימות, מעצרים ומשפטים, והוא זוכה לתמיכה מכל המשיחיים בישראל. אף אחד לא הביע צער או הסתייגות ממעשיו האלימים ומקמפיין האנטישמית שזכה להדים באתרים ניאו-נאצים בחו"ל.
הייתכן כי האנטישמים הללו חיים בתוכנו בישראל?! דברים אלה מעוררים בי חלחלה ומזכירים לי שעטת רוכבים על סוסיהם כשבידיהם חרבות שלופות, טובחים בזקנים, נשים וילדים, ובפיהם המילים: אתם רצחתם את האל! המשפט הזה מעלה במחשבותיי תמונות של יהודים עקודים למוקד בספרד, כשכומר נוצרי עומד על ידם ומציע להם עסקת חבילה: קבלו את ישו ואני יגביר את עוצמת האש ע"מ להפחית לכם את כאב המוקד! משפטים כאלו שמשו השראה לאלו שהזרימו נהרות של דם באירופה וערמות של גופות של יהודים שלא הסכימו לקבל את האמונה הנוצרית, תמונות מימים אפלים, שבהם נאצים במדי אס אס רוצחים ששה מליון יהודים רק בשל היותם יהודים!
"הגורו" של הנוער המשיחי, שכל אחד אוהב לדקלם מבלי לחשוב, גם שותף לדעה זו שהסבל של היהודים נגרם עקב דחיית היהודים של המשיח - וכך כותב איתן בר, בפרק ה-25 של ספרו "Refuting rabbinic objections to Christianity": אך מתברר כי רק דחיית המשיח יכלה להביא לעם היהודי אלפי שנות כאב וייסורים במידה זו".
כשקוראים את הדברים הנ"ל, מבינים כי סיבת רדיפתם של היהודים במהלך כל הדורות הינה דחייתו של ישו האל המושיע. מסעי הצלב, האינקוויזיציה, הפוגרומים, השואה וכל שנאת היהודים ברחבי העולם ב- 2000 שנה האחרונות ועד היום באות באשמתנו!
רק ששוכחים לציין כי עד היום, אלה שרדפו, אנסו, עינו ושחטו אותנו היו אלה שקיבלו את ישו, האל המושיע, אלו שנולדו מחדש להמית את הגורמים השטניים ששפכו את דמו של אלוהיהם.
גם היום נשארה לנו רק ברירה אחת בעיני המיסיונרים: להאמין בישו או להיקבר, להישחט, להישרף, לעלות על המוקד. ולמה? בגלל שלא שמענו לעצתם!
וכדברי קלישר: "עקשות לב או בריחה מאלוהים (ישו) הנה מתכון בטוח לשואה נוספת"!
אבל האנשים הללו מחייכים אלינו, מספרים לנו שהם אוהבים אותנו, שהם בעצם ישראלים או אפילו יהודים כמונו וזאת התרמית הגדולה... בלבם הם מתעבים אותנו כי איננו מקבלים את אמונתם ומתנצרים. כל רצונם הוא שנקבל את אמונתם.
וכפי ששרה מרגלית צנעני: "שמור אותי מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי" או בלשון השגורה בפי העם: "עם כאלה חברים מי צריך אויבים?!".
