הברקוד הומצא על ידי ג'וזף וודלנד וברנרד סילבר בשנת 1948, ועל בסיסו פותח בשנת 1971, על ידי ג'ורג' לורר מחברת IBM, קוד המוצר האוניברסלי המופיע על מוצרי צריכה.
בשנות נערותי, כשעוד הייתי מסתובב בחוגים משיחיים, היו נבערים אחוזי להט אפוקליפטי שהאמינו שהברקוד הינו "תו החיה", ושעוד מעט כולנו נחויב על ידי כוח אפל העומד מאחוריי שלטון גלובלי לקעקע ברקוד על מצחנו ועל ידינו...
תו החיה הוא המספר 666 המופיע בברית החדשה כמספר מיוחד. כשמסופר שאף-אחד לא יכול לקנות או למכור שום דבר ללא המספר ה"טמא":
"וְהִיא (החיה) גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁהַכֹּל, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים, הַחָפְשִׁיִּים וְהָעֲבָדִים, יָשִׂימוּ לָהֶם תָּו עַל יַד יְמִינָם אוֹ עַל מִצְחָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר - אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתָּו, שֵׁם הַחַיָּה אוֹ מִסְפַּר שְׁמָהּ. בָּזֹאת הַחָכְמָה. מִי שֶׁבִּינָה לוֹ, יְחַשֵּׁב נָא אֶת מִסְפַּר הַחַיָּה, כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ.". (חזון יוחנן, 13:16-18)
חזון יוחנן (הנקרא גם ספר ההתגלות) הינו הספר האחרון והיחיד מבין ספרי הברית החדשה הטוען להיותו "דבר אלוהים". יחד עם זאת, בתקופת גיבושה של הברית החדשה – כמו כן לאחריה, היה חזון יוחנן הספר שלגביו הובעו הספיקות והחששות הרבים ביותר לגבי אמתותו. ספר הזה מופנה לשבעת הכנסיות מאסיה, אותן כנסיות שכפרו בו. ישנם מאבות הכנסייה ששללו את אמתותו, כפי עדותו של דיוניסוס, בישוף אלכסנדריה. ז'אן קלווין, מאבות הרפורמציה, אף אסר לכמרים שלו לערוך פירוש עליו. כמו כן, גם מרטין לותר אינו מאמין בו כפי שניתן לקרוא בדבריו בהקדמה שחיבר לספרי הברית החדשה.
הספר עוסק באחרית הימים, ובפרק 13, מסופר אודות מפלצת העולה מן הים, ולה שבעה ראשים, ועשר קרניים עם שמות גידופים... כאשר אותה חיה שולטת בעולם במשך 42 חודש וכל מי שמסרב לעבוד אותה נהרג. כל אחד חייב לרשום את סימנה על ידו הימנית או על מצחו ואז לא יוכל איש לקנות או למכור דבר...
השאלה הנשאלת היא מהו הקשר בין החיה (המזוהה עם השטן) והמספר 666?
באחד מהספרים של שמואל גולדינג ז"ל, שהיה נאבק בפגע המיסיון, הוא כותב כי ישנם חוקרים לא מעטים הטוענים כי בחזון יוחנן לא מדובר בעתיד הרחוק אלא בזמן קרוב לתקופת כתיבת הספר כפי שניתן לקראו בספר ההתגלות מהתחלתו:
פרק 1 פסוק 1: "חֲזוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר נָתַן־לוֹ הָאֱלֹהִים לְהַרְאוֹת אֶת־עֲבָדָיו אֵת אֲשֶׁר־יִהְיֶה בִּמְהֵרָה וְהוּא הוֹדִיעַ בְּשָׁלְחוֹ בְּיַד־מַלְאָכוֹ לְעַבְדּוֹ לְיוֹחָנָן׃"
ועד סופו:
פרק 22 פסוק 7: "הִנְנִי בָא מַהֵר אַשְׁרֵי הַשֹּׁמֵר אֶת־דִּבְרֵי נְבוּאַת הַסֵּפֶר הַזֶּה׃"
פסוק 21: "הַמֵּעִיד הָעֵדוּת הַזֹּאת אֹמֵר אָמְנָם כֵּן אֲנִי בָא מַהֵר אָמֵן בֹּאָה־נָּא הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ׃"
בנוסף מסתבר כי פונדמנטליסטים רבים טעו בזיהוי החיה, כי היא איננה השטן אלא שליחו עלי אדמות, והוא לפי המחבר - השלטון הרומי. נכון, כבר האמינו בקנוניות של כוחות אפלים העומדים מאחורי השלטונות. כך סוברים מומחים רבים כריימונד בראון, קתרין קורי, פרנק ל. קרוס, אליזבת ליוינגסטון, ל.ז'. ליאטרט פארבולט, ג׳וסף פיצמייר, רולנד מרפי, ועוד...
שבעת הראשים של החיה מסמלים את שבעת הקיסרים (מאוגוסטוס ועד נירון) כשהגרוע מבניהם הינו כמובן הקיסר נירון העולה בגימטרייה 666 (קסר נרון).
אולם, פפירוס עתיק מהמאה השלישית שנחשף באתר הארכיאולוגי בעיר המצרית Oxyrhynchus כתוב כי מספרה של החיה הוא דווקא 616 (ולא 666) כנגד סכום האותיות "קיסר נרו"! בכמה כתבי יד נוספים וגם בפרשנויות שונות בראשיתה של הנצרות מוצאים גם 665 ובגרסאות לטיניות מאוחרות יותר יש גם 617, 646 וגם 690 בכתבי קיסריוס מארל.
הדברים הנכתבים באותו ספר חזון יוחנן פשוטים מאוד ומדברים על כך שלא יהיה ניתן למכור או לקנות ללא "תו החיה", מרמזים על כך שהרומאים ייסדו את המסחר בעזרת מטבעות עם דמותו החקוק של הקיסר עליהם. המונח היווני χάραγμα, המתורגם אצלנו בהתגלות 13:16 כ"תו", שימש לרוב עבור טביעות על מסמכים או מטבעות.
לפני כמה עשורים, קנאים משיחיים חובבי קונספירציות המציאו, תוך כדי ספקולציות ספרותיות מוצפנות, את כל העניין של הברקוד שיודבק או יקעקע למצחנו. האווירה הייתה מתאימה לכך כי כבר לכל מוצר היה ברקוד. אולם, עם התפתחות הטכנולוגיה, עניין הברקוד הפך למיושן והתקדמנו לשבב... אותה תיאוריה משיחית הזויה משוחזרת.
χις = 616 - הפיפירוס שנמצא במצרים
