הציבור הישראלי כה צמא לאהבה, עד שהוא יוצא מגדרו כשגורמים נוצריים מחבקים אותו; כך כשמדובר בתמיכה פוליטית מדינית וכך כשמדובר במיליוני דולרים המוזרמים ברוחב לב למטרות שונות, חלקן מפוקפקות, בישראל. לפני כמה שבועות אף קיימה הנהגת האוונגליסטים כנס בארץ, וגדולי מנהיגינו עלו לרגל אליהם.
התמיכה של גורמים אוונגליסטיים אמריקאיים בישראל אינה זוכה לתשומת הלב הראויה. אמירתו השערורייתית של הכומר ג'ון הייגי, אוונגליסט המשדר את דעותיו לא רק מכנסייתו בטקסס, אלא גם בשידורי תחנת טלוויזיה פופולרית, היא דוגמה לעמדות הקיצוניות הנעלמות מעיני מי שמהללים את תמיכת האוונגליסטים בישראל.
הייגי הוא מייסד השדולה "נוצרים למען ישראל", וככזה קיבל את ברכת הלובי היהודי, אייפא"ק, בוועידה השנתית שלו אשתקד. היטלר והשואה, טוען הייגי, היו חלק מתוכנית אלוהית לגירוש היהודים מאירופה ולהבאתם לארץ ישראל. הדברים נכתבו וכבר נובאו בתנ"ך. כיצד ישיב האל את היהודים לארצם, שואל הייגי. והתשובה: "באמצעות דייגים וציידים. צייד הוא זה שמגיע עם רובה ומכריח אותך, היטלר היה צייד".
כמי שמכירה את הדעות והאמונה של האוונגליסטים אין באמירה זו הפתעה בשבילי. היא רק גורמת לי לאנחת רווחה, על כך שהאמת יוצאת לאור. הפעם גם לא היתה זו פליטת פה, והדברים מתועדים באתר הכנסייה. היש עוד צורך להזכיר, שישוע יוכל לשוב רק אחרי מלחמת גוג ומגוג, ולמטרה זו עדיף כי עם ישראל ימשיך להתקיים על חרבו?
אך תמיכתו של הייגי ושל השדולה שבראשה הוא עומד אינה חסרת פניות. זו תמיכה במנהיגים ובמפלגות מסוימים, שלהם הוא מגיש עזרה נדיבה. האוונגליסטים של הייגי דוחים את פתרון שתי המדינות לשני עמים, המקובל היום על רוב גדול בציבור בישראל, ובכך מנתבים את כספם ואת סיועם לאג'נדה פוליטית ברורה בישראל.
בראיון ל"הארץ" לפני כשנתיים אמר הייגי, כי לא ימשיך לסייע לישראל אם תבחר להחזיר שטחים. ייתכן, אמר, שיעביר סיוע לבתי חולים ולבתי יתומים. בעיני מי שמכיר אותו, אופציה זו אינה אמינה.
הייגי, "ידיד" מובהק של ישראל, המטיף כי אל לה לוותר על אף שעל מאדמתה, הודיע על תמיכתו בסנאטור ג'ון מקיין לתפקיד נשיא ארצות הברית. ואולם הצהרותיו, וזאת האחרונה בראשן, הביכו את מקיין עד כדי כך, שהודיע כי הוא מתנער מתמיכתו של הכומר.
האין זה מן הראוי לצפות עכשיו, שראש הממשלה, אהוד אולמרט, והשרה ציפי לבני יודיעו בצורה חד משמעית, כי גם הם מנתקים מגע עם הייגי וחבר מרעיו? שהרי חיבוק הדוב הזה מטרותיו ברורות.
הכותבת היא חברת כנסת, וכיהנה כקונסול כללי של ישראל בניו יורק
לכתבה המקורית לחצו כאן
לכניסה לפורומים