דניאל ט'-האם הנבואה התקיימה?

(כג)בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ יָצָא דָבָר וַאֲנִי בָּאתִי לְהַגִּיד כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה וּבִין בַּדָּבָר וְהָבֵן בַּמַּרְאֶה: (כד)שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלְחָתֵם חַטָּאוֹת וּלְכַפֵּר עָוֹן וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים:(כה)וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן מֹצָא דָבָר לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד מָשִׁיחַ נָגִיד שָׁבֻעִים שִׁבְעָה וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ וּבְצוֹק הָעִתִּים:(כו)וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת:(כז)וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם וְעַד כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל שֹׁמֵם:

1. שאלה החייבת להישאל: "מי אמר שנבואה זאת עוסקת במשיח?" במבט שטחי התשובה לכאורה פשוטה, הרי פעמיים נאמרה המילה: "משיח". 

1. המילה "משיח" בתנ"ך אינה במובן של "המשיח העתיד לבוא ולגאול את עם ישראל" אלא "משוח בשמן". מדובר על טקס משיחה של אדם או חפץ בשמן מיוחד כדי לקדש אותם לתפקיד מסוים. מלכים, נביאים וכוהנים היו נקראים "משיח" (שמואל א', ט,טז; י,א; שמואל ב' ב,ד,ז; ג,לט; ה,ג,יז; יב,ז; מלכים א' א,לט; יט,טז; שמואל ב' ט, א-יג; ישעיהו סא,א; שמות כט,ז; ל,ל; ויקרא ד,ג, ה,טז; ו,טו; טז,לב) אפילו מלכי אומות העולם נקראו "משיח" (מלכים א' יט, טו; ישעיהו מה,א) משכן, אוהל מועד, ארון העדות, שולחן וכל כליו, מנורה, מזבח הקטורת, מזבח העולה, כיור, מצבה – כל אלו נמשחו בשמן. (בראשית כח,יח; לא,יג; שמות ל,כו-כח; מ,ט; ויקרא ח,י-יא; במדבר ז,א,פד)
2. המילה "משיח" מופיעה 39 פעמים בתנ"ך. ב-37 מקרים, כולם (יהודים, נוצרים, "יהודים משיחיים") מסכימים שאין מדובר ב"משיח" בכלל. גם תרגומים נוצריים של התנ"ך, לדוגמא לאנגלית, ניתן להיווכח כי מתרגמים את המילה "משיח" לא כ-"messiah"אלא כ-"anointed"(משוּח). אז על מה בכלל מבוססת הטענה שדווקא בדניאל ט' מדובר על המשיח?
3. חובת ההוכחה חלה על אלו הטוענים כי דניאל ט' מדבר על המשיח. ומכיוון שאין באפשרותם להוכיח זאת – אין כל יסוד לפירושם על דניאל ט'.

2. בפסוק כ"ה, לפי חשבון המיסיונרים מזמן "מצא דבר להשיב ולבנות ירושלים" עד "משיח נגיד"יש 483 שנה
(7x7+62x7=69x7) אבל אם אכן זהי הכוונה האמיתית של הפסוק, מדוע לא נאמר שם כי "עד משיח נגיד יש 69 שבועים"? מדוע כתוב 7 שבועים ועד -62 שבועים?
אם נסתכל בטעמי המקרא שבפסוק נראה שבמילים "שבעם שבעה" יש טעם " אתנחתא"שזה כמו נקודה ופסיק (;) בשיטת ניקוד המודרנית. זאת אומרת שלפי טעמי המקרא עד משיח נגיד יש רק 49 שנה (7x7) וא"כ עוד 434 (62x7) ירושלים תהיה בנויה! ו"משיח שיכרת" (פסוק כו) הוא בודאי לא "משיח נגיד" – הרי יש ביניהם הפרש של 434 שנה! זאת אומרת שמדובר פה על שני בני אדם שונים לחלוטין! וברור שישו לא יכול להיות "משיח נגיד" מסיבה כרונולוגית פשוטה.
רואים בבירור, שפירוש מיסיונרי בנוי על התעלמות כפולה: ממה שכתוב בפסוק ומטעמי המקרא. יתירה על כך, רוב המלומדים הנוצרים הודו זה מכבר כי בפסוק זה יש הפרדה ברורה בין "7 שבועים" ו-"62 שבועים". לכן עד משיח נגיד יש רק "7 שבועים" – 49 שנה. לדוגמא, ראה רשימה הבאה של תרגומים נוצריים של דניאל לאנגלית:

New American Bible
Revised Standard Version
New Revised Standard Version
The Bible: A New Translation
New English Bible
The Anchor Bible
Revised English Bible
The Modern Readers' Bible
The Bible: An American Translation
The Good News Bible: Today's English Version
The International Critical Commentary
The Expositor's Bible
A New Commentary on Holy Scriptures
The Holy Scriptures Based on the First Printed English Translation by William Tyndale

3. בפסוק מוזכר "משיח נגיד". מה פירוש מילה "נגיד"? בתנ"ך – מלך או שר גדול (לדוגמא שמואל א' ט,טז; דברי הימים א' יג,א; דברי הימים ב' לב,כא) וישו הרי לא היה לא מלך ולא שר!
די במה שהבאנו עד כה בכדי להפריך כל בסיס בטענת המיסיונרים שדניאל ט' עוסק בישו. ואין כל צורך להכנס לחשבונות של המיסיונרים. אבל למי ש"עדיין מתעקש" ניתן להראות כי גם חשבונותיהם בנויים על דמיונות והנחות בלתי מבוססות .

4. רב בני אדם אינם מודעים שיש, בלי הגזמה, מאות פירושים מיסיונריים מנוגדים על ספר דניאל. באנציקלופדיה נוצרית מפורסמת משנת 1883 מובאת רשימה של כ-140 פרושים נוצריים מפורסמים על דניאל. ([1]) וכל זה רק עד שנת 1883! מאז נכתבו עוד פירושים רבים מאד. הפרשן הנוצרי הידוע בן זמננו מודה שבקרב מלומדים נוצרים שוררת מבוכה רבה כיצד לפרש "שבעים שבועים" של דניאל. ([2])

5. כדי לעשות חשבון נכון יש תחילה לדעת מאיזה אירוע יש להתחיל לספור. המיסיונרים בעצמם מביאים 4 אירועים אפשריים: א.הכרזת כורש לבנות את בית המקדש (עזרא א, א-ד; ה,יג; ו,ג; ט,ט)
ב.מלך דָרְיָוֶש מאשר את ההכרזה של כורש (עזרא ו, א-יב)
ג.המלך אַרְתַחְשַסְתְא נותן מכתב לעזרא (עזרא ז, יא-כז)
ד.המלך אַרְתַחְשַסְתְא נותן אישור לנחמיה לעבור ליהודה. (נחמיה ב, א-ט) רב המיסיונרים בוחרים במאורע ד'. הסיבה היחידה לכך היא שהם חושבים שכך יכולים להגיע לזמן של ישו. חלק מהמיסיונרים מעדיפים לספור מארוע ג', בדיוק מאותה סיבה. משמעות הדברים היא כי תחילה הם החליטו כי הנבואה מדברת על ישו ולאחר מכן מנסים הם "לסדר" את חשבון השנים . רב המיסיונרים אף אינם מודעים ש"אבות כנסיה הנוצרית" הציעו פירושים אחרים לגמרי:

1. Eusebius - מזמן בניית הבית השני.
2. Apollinarius – מזמן לידת ישו (!)
3. Tertulian – מתחילת מלכותו של מלך דָרְיָוֶש הראשון.
4. Origen – מתחילת מלכותו של דָרְיָוֶש בן אַחַשוֵרוֹש
5. Jerome – כתב שהוא אינו יודע.

אבל בספר דניאל נאמר שצריך לספור "מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלים". ויש רק שתי אפשרויות סבירות:

1. מזמן נבואת דניאל עצמו שהרי כתוב (פסוק כג) :"בתחילת תחנונך יצא דבר" וזה זה - "מן מצא דבר" (פסוק כה)
2. מזמן נבואת ירמיהו שדיבר על "והקימותי עליהם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה" (כט,י). ונבואה זו הינה הבסיס לכל פרק ט' בדניאל כמו שנאמר בפירוש בדניאל (ט,ב). רואים אנו בבירור כי המיסיונרים מתחילים את החשבון שלהם מהאירוע הלא נכון!

6. אם נתבונן בכל פרק ט (ולא רק ב 3-4 פסוקים) ניווכח שיש עוד סיבה לומר כי המיסיונרים מתחילים את החשבונות שלהם מהאירוע הלא נכון. המלאך גבריאל משלח מהשמים במיוחד לדניאל כדי לגלות לו חזון, כי דניאל אהוב מאד בשמים. ("כי חמודות אתה" (פסוק כ"ג). פעם אחר פעם חוזר המלאך גבריאל על כך שדניאל צריך להבין את מה שהוא אומר לו: "יצאתי להשכילך בינה" (פסוק כ"ב), "ובין בדבר והבן במראה" (פסוק כ"ג), "ותדע ותשכל" (פסוק כ"ה)! אבל אם הפירושים של המיסיונרים נכונים והחשבון שדניאל בעצמו היה צריך לעשות מתחיל מהמכתב של המלך אַרְתַחְשַסְתְא לעזרא (עזרא, פרק ז) או לנחמיה (נחמיה, פרק ב) – אזי יוצא שגבריאל לא אמר לדניאל כלום !! אַרְתַחְשַסְתְא חי הרבה שנים אחרי דניאל, ולדניאל לא היה שום דרך לדעת מתי בעתיד אַרְתַחְשַסְתְא יתן מכתב לעזרא או לנחמיה. הרי לא כתב בשום מקום בספר דניאל שגבריאל גילה לו את זה. זאת אומרת שהפירוש המיסיונרי עושה צחוק מכל פרק ט' בדניאל, שהרי דניאל היה אמור לדעת ולהבין מה שמגלים לו מן השמים. לפי פירושם מה ידע דניאל אחרי הגילוי הגדול? שום דבר! ולפי פירושם גבריאל אמר לו: באיזה שהוא זמן בעתיד מישהו צריך להתחיל החשבון. ברור שצריך להתחיל החשבון רק מהאירוע שדניאל עצמו יכול היה להתחיל לספור ממנו. ויש רק שתי אפשרויות: מביאת גבריאל או מנבואת ירמיהו. רואים אנו כי בגלל רצונם "להכניס" את ישו לכל פינה בתנ"ך, הפעם המיסיונרים עושים את התנ"ך ללעג.

7. גם אם נדע מאיזה אירוע יש להתחיל לספור, יש גם לדעת באיזה תאריך קרה אירוע זה. ואין אפשרות לדעת במדויק תאריכים אלו. לדוגמא, מיסיונר בשם ג'ון מלדאו בספרו "המשיח בשתי בריתות" כותב כי לגבי תאריך האירוע של נחמיה, פרק ב "מספר ברי-סמכא חלוקים באשר לתאריך המדויק, כאשר התאריכים הנקובים הם מ-454 עד 444 לפני הספירה." זה הבדל של עָשׂוֹר שלם!! ברור שאין שום שחר לטענות המיסיונרים של ה"קיום המדויק" של הנבואה!

8. הבה נתבונן בטענה המופרכת של המיסיונרים כי עד משיח נגיד יש 69 שבועים, וישו הוא משיח נגיד. מתי בדיוק אמורים להסתיים 69 שבועים אלו? באיזה אירוע בחייו של ישו מדובר? הרי בספר דניאל לא נאמר על כך כלום! בעניין זה יש בלבול מוחלט בקרב המיסיונרים. יש אומרים ש-69 שבעים הסתיימו:

1. בלידתו של ישו.
2. בטבילתו של ישו.
3. בכניסתו לירושלים.
4. בצליבתו.

בין כל האירועים האלו יש הבדל ניכר של שנים. ניתן להיווכח בעליל כי הכל בנוי על דמיונות שווא.

9. גם אם היה ברור באיזה אירוע בחייו של ישו מדובר, הרי שאין שום דרך לקבוע מתי בדיוק התרחש אירוע זה!
יש סתירה ברורה ב"ברית החדשה" עצמה מתי ישו נולד, ועקב כך משתנים כל התאריכים.
לפי לוקס (ב,א-ב) ישו נולד בזמן מפקד אוכלוסין של קוּרִינִיוּס. מפקד זה היה בשנת 7-6 אחרי הספירה.
אבל לפי מתי (ב,א) ישו נולד בימי המלך הורדוס. ידוע לנו כי הורדוס מת בשנת 4 לפי הספירה!
הבדל של לפחות עָשׂוֹר שלם!!
ומלבד ה"ברית החדשה" אין שום מסמך היסטורי המעיד על תאריכים בחיי ישו !! משמעות הדבר כי המסמך היחידי בעולם העוסק בתאריכים בחיי ישו אינו מהימן ואין שום דרך לקבוע שום תאריך בבירור.

10. חלק מהמיסיונרים המציאו מושג מוזר "שנה נבואית" של 360 יום. דבר זה לא היה ולא נברא וזה פשוט שקר וכזב. זו היא דעה מוסכמת של כל החוקרים.

11. מחברי ה"ברית החדשה" ציטטו כמה פעמים מספר דניאל ואפילו מפרק ט. אבל בשום מקום ב"ברית החדשה" לא מוזכר שבדניאל ט' יש נבואה על התאריך של ביאת המשיח, מיתתו וכו'. ידוע שמחברי ה"ברית החדשה" חיפשו כל מיני נבואות שישו "קיים". (מיכה ה; ישעיהו ז, נג, וכו'). ידוע גם שב"ברית החדשה" ישו בעצמו מצוטט כשהוא מדבר על נבואות ש"התקיימו" בחייו. ולמרבה הפלא שאף אחד מהם לא חשב כי דניאל ט' קשור בצורה כלשהי למשיח!

אם, לפי טענות המיסיונרים בני זמנינו, דניאל ט זו אחת הנבואות המרכזיות של התנ"ך כולו אודות ישו, כיצד ישו בעצמו ומחברי ה"ברית החדשה" לא חשבו על זה?

יתירה על כך, נאמר ב"ברית החדשה" כי ישו אחרי "תחייתו" בא לשני תלמידים שלו כאשר הם היו בדרך לכפר עמאוס (לוקס כד, יג-טו). "ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו" (לוקס כד,כז). ושנים אלו סיפרו את זה ל-11 תלמידים נוספים (לוקס כד, לג-לה). ומיד אחר כך ישו בעצמו בא לכולם, וכתוב שישו דיבר איתם: "ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי עליהם בעוד הייתי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהילים. אז פתח את לבבם והבין את הכתובים" (לוקס כד, מד-מה)
לפי הנאמר כאן, ישו עצמו בירר להם את כל הנבואות בכל התנ"ך המדברות עליו. וברור שאילו הוא היה מזכיר גם את דניאל ט כנבואה משיחית – הם היו כותבים זאת ב"ברית החדשה".
אין זה מפתיע כי מיסיונרים חושבים שהם מבינים תנ"ך יותר טוב מהיהודים, אבל יוצא כי הם טוענים להבנת התנ"ך יותר טוב מישו!!!
ידוע לחוקרים כי לפחות כ-150 שנה הראשונות אחרי מותו של ישו אין שום רמז בשום כתבים של שום נוצרי שדניאל ט' נחשב כנבואה אודות המשיח. רק לאחר מכן הם התחילו בחשבונות הכושלים שלהם.
נעלה מכל ספק כי רעיון כה מגוחך — כי דניאל ט' עוסק ב"המשיח", לא עלה על דעתם אפילו של ישו ותלמידיו. [1]Rev. John M'Clintock and James Strong "Cyclopedia of Biblical, Theological and EcclesiasticalLiterature", 1883, vol. II, pp. 670-671. [2]Gleason L. Archer, Jr.“The Expositor’s Bible commentary”, vol. 7 (Daniel), (Zondervan Publishing House, Grand Rapids, Michigan) p. 120-121.

לכניסה לפורומים